Category Archives: חברים כותבים

"אני מאשים"- סיפורו של ילד שהיה לו חלום

19.8.2012

מאת חנוך שחר

פעם היה ילד, נולד לא למלך, אך נולד סמוך ל"שואה". בתום השואה, שם איבד הילד את כל בני משפחתו- הוריו ואחיו והוכנס לבית יתומים בפראג (בלגיצקה) בתום השואה. על היותו יהודי עבר את כל הטרגדיה והאסון, ובגלל היותו יהודי, בשמעו שקמה מדינת ישראל, כל כך שמח.

משפחה אומנת החליטה להביאו לישראל ועל תעודת העולה נרשם שמו וליד שמו, עולה יחיד.

מחשבות על קעקוע – האיירונמן שלי

3.8.2012
מאת גיא שפירא

כשהחלטתי לפני יותר משתיים עשרה שנים להשתתף במיני טריאתלון חורשים, רק כי הוא מתקיים קרוב לבית, לא שיערתי לאן הדבר יוביל אותי…

להשתין כל הדרך לפודיום

6.6.2013

מאת מרטין הרץ

"פיפי זה הרבה מים עם קצת מלח" זכר ארז אמיר איך ניסתה אמו הדאגנית לנחמו אחרי

אותה מסיבת פורים אומללה בכיתה ב'. הבזק הזיכרון הצורב לא הרפה ממנו, אז ילד מושפל וכעת גבר במיטב שנות ה- 50 שלו.

 

מרתון עידוד

19.4.2012

מאת דורון רז

אחי ואבי כותבים הרבה על החוויות המרתוניות שלהם. היום החלטתי גם אני לכתוב על הצד השני שמעודד, מחזק, מחכה בדפיקות לב בתחנות העידוד המיועדות במהלך המי-יודע-כמה שעות שהמשוגעים האלה רצים, באדרנלין ובטירוף הזה.

איך משחררים גב תפוס בעזרת מרתון (ת"א)/ יובל עופר

15.4.2012

מאת יובל עופר

המרתון האמיתי שלי התחיל יום קודם, חמישי בבוקר. לכאורה, יום שגרתי: ריצת 3 ק"מ קלה, כמנהגי ביום שלפני. חזרה לדירה, מקלחת, ארוחה  עתירת פחמימות ויאללה ליום עבודה. בעצם, הייתי מוותר עליו אבל הפרנסה וסוף החודש מחייבים.

רצו רגלי בשעריך ירושלים!

25.3.2012
מאת חנוך שחר מקום 1 בקט' +75 במרתון ירושלים)
(מכתב שנשלח למר ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים)

לא לכל אחד יש משמעות לרוץ בירושלים, כמו לי. בירושלים רבים מאתנו בין הרצים, עבורם זה עוד מרוץ, עוד גביע לארון הגביעים.

המרתון האירופאי שלי בטבריה 2012

18.1.2012
מאת איציק לוי

השעה 2:00 לפנות בוקר ביום שבת. אני מתהפך במיטה ולא כ"כ נרדם. האדרנלין מהמרתון של יום חמישי עדיין כנראה משפיע, הרבה מחשבות מתרוצצות בראש ולפתע בהבזק עולה לי הרעיון לכתוב על הריצה. מעט על ההכנה, על הימים שלפני, על הריצה ולאחריה.

יורם ולד- בין מרתון בית עזרא 1978, למרתון טבריה 2012!

18.1.2012
מאת יורם ולד

אף פעם לא מאוחר … לחזור לרוץ!
בין מרתון בית עזרא 1978, למרתון טבריה 2012! 

התחלתי להתאמן במסגרת אליצור בהיותי בן 14 בריצות בינוניות ולאט לאט טיפסתי עד למרחק של חצי מרתון.

בהיותי בצבא בן 20.5 ב  11.5.1978 נערך מרתון בית עזרא שנחשב גם כאליפות איילות הפתוחה. התכוונתי לרוץ חצי מרתון אך דוד אייגר שזיהה את הפוטנציאל שכנעני לרוץ את המרתון המלא. רצתי (כמו שרצנו אז… ללא מים/ ג'לים/ איזוטוני וללא כדורי מלח…) וקבעתי תוצאה של 2:43  שע' (תבדקו ברישומים של סנטורי אנטוניו). כעבור שלושה חודשים עברנו טרגדיה משפחתית, אבי היקר נהרג בתאונת עבודה ואני, הפסקתי לרוץ בהדרגה…

אריאל אולטרה, או … מה- 08.08.08 ל-11.11.11

13.11.2011

מאת אריאל רוזנפלד

לפני כ- 15 שנים, כשהייתי מרצה בפקולטה להנדסה באוניברסיטת ת"א, סטודנטית מדהימה בשם אודיל, שלימים נהייתה אשתי, הדביקה לי את הכינוי "אריאל אולטרה" על שם הפרסומת לאבקת הכביסה ("זה לא כמעט נקי, זה באמת נקי"). היום הרווחתי באמת את הכינוי הזה כשסיימתי את מרוץ סובב עמק במקצה ה- 60 ק"מ.

סיכום מרתון החצות בטרומסו, נורבגיה

מאת אריאל רוזנפלד

27.6.2011

לפני כ- 3 שנים, או ליתר דיוק ביום רביעי, ה- 6 לאוגוסט 2008 פגשתי לראשונה את מאמני היקר, יאיר קרני, מכיוון שרציתי לסיים ריצת מרתון. בפגישה קצרה של חצי שעה יאיר סימן ללא היסוס את מרתון טבריה שהתקיים 5 חודשים אח"כ כמרתון הראשון שלי ובאותה נשימה אמר – "תרשום לעצמך, ה- 25 ליוני 2011, אני אחגוג את יום הולדת ה- 60 שלי במרתון מאוד מיוחד, הצפוני ביותר בעולם, בנורבגיה, בתקופה בה יש אור 24 שעות ביממה".