חיפוש

הנחה של 40 אחוז בטיפול הראשון לחברי איילות

IMG-20141021-WA0000 1


Strict Standards: Only variables should be assigned by reference in /home/ayalot/public_html/plugins/content/articlepxfontsize_j16/articlepxfontsize_j16.php on line 181

איך משחררים גב תפוס בעזרת מרתון (ת"א)/ יובל עופר

גודל טקסט

15.4.2012

מאת יובל עופר

המרתון האמיתי שלי התחיל יום קודם, חמישי בבוקר. לכאורה, יום שגרתי: ריצת 3 ק"מ קלה, כמנהגי ביום שלפני. חזרה לדירה, מקלחת, ארוחה  עתירת פחמימות ויאללה ליום עבודה. בעצם, הייתי מוותר עליו אבל הפרנסה וסוף החודש מחייבים.

 

ואז זה קורה: אני מרגיש שלאט ובטוח גבי מתחיל להיתפס. ככה, מכלום ועד עכשיו לא ברור לי מהיכן הגיעה. לא קור, לא עומס, לא תנועה מגונה. המחשבות הרעות מתחילות להתרוצץ בקדחתנות. מה עושים? מוותרים על יום עבודה שכולל 150 ק"מ נהיגה? רצים למסג'יסטית שלי? מוותרים על המרתון בהכנעה?

טוב, ברגעים כאלה יוצא לי, כמעט אוטומטית המשפט :" שמע, היית בצנחנים… מכאן יוצאים רק באלונקה…" (כבר אמרתי ש"מרתון זה הצנחנים של האזרחות").

האמת, לא היו לי דרישות מוגזמות ממרתון ת"א. אחרי ה'שיאישי' בטבריה (3:23 שע') , החלטתי להסתפק ב-3:30 ש' סולידי. ארוץ עם הפייסר ואם יצליח – נוריד משהו בנגטיב ספליט. כך גם נראו האימונים בין טבריה לת"א: נפח שבועי של 70-90 ק"מ, 4 ריצות ארוכות של 30+ ק"מ וקצת אימוני איכות – בעיקר אינטרוולים. זה הכול.

יובל עופר

יובל עופר (בצהוב) ברגע ה'שיאישי' במרתון טבריה האחרון

אחרי שני מרתונים קודמים בת"א, שניהם צמודים למרתון קודם (פריז וי-ם), בהם פציעות וכיווצי שרירים גרמו לתוצאות חלשות עבורי – החלטתי שהגיע הזמן לסיים יפה את ת"א. ויתרתי על מרתון ירושלים ועל טריפל (טבריה+ ירושלים+ ת"א) והנה אני מוכן… מה לעזאזל עושים לשיפור המצב במהלך יום עבודה? קניתי בקבוק מים חמים שליווה אותי עד הערב, עוד כדור שהמליץ הרוקח ובעיקר, הרבה דאגה ליום המחר. כאילו לא הספיקה לי הריצה ההרואית בטבריה כשקמתי עם שלשול בבוקר התחרות ואף ביליתי דקה וחצי בהתפנות בק"מ ה- 9. נו, באמת, אתה שם למעלה, אל המרתוניסטים, לא תרפה ממני ערב שלפני המרתון? בקבוק מים חמים, משחה, קצת גלגולים על גבי הדואב, הזזת שעון שעה קדימה, לעזאזל ויאללה ל- 4 שעות שינה.

יובל עופר

יובל עופר

יובל עופר (בצהוב) בק"מ ה- 5. הגב בינתיים משדר עסקים כרגיל.

בוקר המרתון. היה אמור להיות חגיגי ונרגש. ולא היה. הגב קצת יותר טוב (האדרנלין עובד?), אבל בקושי שורך שרוכים. הכול מוכן וקדימה לאזור הכינוס. מזל שאני גר 2 ק"מ משם, לפחות לא צריך לנהוג, לחנות וכאלה. בריצה והליכה לסירוגין הגעתי, התחממתי למרוץ. מסירת תיק, ברכות לחברים, צ'פחות והנה אני עומד על קו הזינוק כמעט מתקשה להאמין שאני שם. צריך למצוא את הפייסר של 3:30 שע' ולא נותר זמן. אני אופטימי להחריד עם גב חצי תפוס ויומרות ליעד שהצבתי לעצמי. דבר אחד אני בטוח – נזק לא יהיה. כבר רצתי בעבר עם גב תפוס אבל רק כמה ק"מ, לא מרתון אחינו!

יצאתי לדרך בתקווה שחיש-מהר, בקצב 5 דק"מ  אמצא את הפייסר. זה לא קרה כל הדרך. בהמשך נתקלתי בעוד "בנים אובדים " מחפשי אבא פייסר.מתברר שידידנו, ע"פ דיווח שלו בפורום, החליט לרוץ את 10 הק"מ הראשונים ב… 48 דק'(?)…  אוקיי, במרתון ה- 15 שלי אסתדר לבד. מהר מאוד מצאתי לצידי את האולטראיסט שבדרך (קומרדס בדרא"פ בקיץ הקרוב), יותם ורדי. יותם אימץ אותי לרגליו הארוכות וליווה אותי עד הק"מ ה- 18 בערך. משם כבר רצתי לבד פחות או יותר. להפתעתי, הגב מחזיק מעמד  ואני מרגיש ש"הריצה משחררת". להבדיל אלף הבדלות מביטוי דומה…

מה שהכי הפריע לי בריצה היה פחד. גם בלי גב תפוס המרתון טומן בחובו הפתעות  לא נעימות. כאבים, מתיחות קלות, איתות משרירים מכווצים וה…קיר, אוי הקיר המפורסם. לי עצמי, הקיר היחיד שנתקלתי בו היה בריצת אימון של פחות מ- 30 ק"מ, אבל לך תדע מה יקרה במרתון הבא. והנה הבומבה הגיעה:

רצתי במנהרה בואך רח' ראול ולנברג, בערך הק"מ ה- 23 , ובעודי יוצא בטיפוס קל מהמנהרה – טראח, נתפס הגב. מיד נעמדתי, מזמזתי קצת את הגב והשתחרר. חזרתי מיד לרוץ ועכשיו נשארו "רק" כ- 20 ק"מ לסיום…

חצי המרתון, אגב, עבר בדיוק בקצב הרצוי, 1:45 שע', אבל משם חשתי קושי מסוים, כנראה בגלל גבי הדואב, להחזיק 5 דק"מ  ולגרד כמה שניות למטה. ועם כל זה אני אומר לעצמי :"שמע, בלי חזירות , תגיד תודה ותמשיך"… ואני ממשיך אפילו די נינוח. מכאן והלאה מתחיל לעקוף רצים אחרים, חלקם מוכרים ומיודדים. מנסה לעודד וממשיך הלאה. ככה זה מרתון – חברים עד לקו הזינוק ומשם איש לדרכו וזמנו. הרעות שבה לככב אחרי קו הסיום.

והנה מגיע לחברות והחברים שלי בתחנת איילות. ק"מ 33 ומתחילים להריח את הסוף. עדינה ומיה מסתערות אלי וחצי הבננה נופלת. מיה לא מוותרת , משיגה אותי ויצאתי מחוזק, בעיקר נפשית. כמה דקות נוספות והנה אני מטפס לרחוב אבן גבירול. עכשיו ארגיש סוף-סוף את המרתון העירוני: מרכז העיר, שעת יום סבירה (לקראת 10) ואני מדמיין לעצמי כאילו אני רץ ברחובות ברלין, ארוכים, רחבים, עמוסי צופים מריעים. אבוי, איזו אכזבה. מעט צופים, רובם בני משפחה שכל  מעיניהם ב"בן יקיר" שלהם ואתה ממש, לא פחות , שקוף. אין עידוד, אין רעש. הייתי בטוח שבאבן גבירול ודיזנגוף נזכה לעשרות אלפי צופים מריעים – ולא היא.

הקצב טוב גם כך, אם כי ברור לי שאגיע כמה דקות אחרי היעד, 3:30 שע'- העיקר שנגיע. פונים בשד' נורדאו והנה פניה שמאלה לירקון. לא נשאר הרבה והחשש היחיד מתמקד בטיפוס שמחכה לי מתחת לכיכר אתרים. רק זה חסר לי, גב תפוס בק"מ ה- 40. זכרתי שיום קודם, בירידה לחוף גורדון הבחנתי בשלט ה- 40 ממש שם.  ידעתי שברגע שאגיע לקצה העלייה ואתחיל לגלוש ליד מלון שרתון – יש! אני מסיים ויהי מה. הרוח הדרומית – מערבית מציקה אבל האדרנלין של קינוח מנצח הכל. פה ושם עידוד מרצי החצי וה- 10 ק"מ השבים הביתה וכ"כ מבינים לנפשם של רצי המרתון בק"מ האחרונים. את הקטע האחרון מכיר כ"כ טוב: חלק ממסלול האימונים שלי בדרך ליפו. כל מטר מוכר וזה דווקא לטובה. לא צריך דמיון מודרך כדי להתקדם והמטרים אוזלים במהירות לטובתי. אפשר לומר שאני אפילו די נהנה, למרבה הפלא. קשה אמנם להגביר קצב  תוך מלחמה עם הרוח  אבל יותר חשובה הרוח שנושבת מתוכי: תחושת ניצחון כפול – יכולתי למרתון, יכולתי לגבי התפוס.

עם טיפה חוצפה מרגיש שהמצאתי תרופה איך לשחרר גב תפוס אבל מהר מוסיף אזהרה לדף הקטן בתוך הקופסא: לא לנסות בבית! ממליץ לעצמי גם לחכות ולראות מה יקרה ביום שאחרי.

שלט ה- 500 מ' לסיום מופיע ליד הדולפינריום, פניה קטנה ימינה במסלול הכ"כ מוכר וזהו. ממש לפני הסיום שומע מעבר לגדר :"קדימה יובל!" ומזהה את שמעון, חבר ילדות, מניף אגודל למעלה. נהדר. שער סיום, עצירת שעון ומקבל זמן ברוטו של 3:35 שע'. אח"כ גירדו לי כמה שניות כדי שאגלה שסיימתי את מרתון ת"א ב- 6 שניות יותר מאמסטרדם. באמצע היה כמובן מרתון שיאישי בטבריה ואפשר לסכם מקבץ מעולה של 3 מרתונים ב- 5 חודשים. זו תחושה טובה, בגיל 61, לסיים ככה עונת מרתונים צפופה. 8 חודשי אימונים ומרתונים וחוץ  מגב תפוס (שישתחרר סופית אחרי עוד שבועיים) הכל בסדר, טפו , טפו.

יותר מאוחר מגלה שגם סיימתי שלישי בקטגוריה וזה נחמד , לא יותר מכך. והחשוב מכל , מבחינתי , זה איך אני מתאושש מהמרתון. שבוע אחרי, יום שישי יוצא ל- 16 ק"מ. קצב טוב כמעט בקצב המרתון. לא יכולתי לבקש יותר.

עידכונים שוטפים

נוספו סירטונים חדשים בדף הוידאו 

 

 

הועלתה תוכנית אימון לריצת המרתון.


הועלתה תוכנית אימון לאיש ברזל

 

התאמת האימונים אליכם תהיה על אחריותכם בלבד.

 

חברים יקרים

 

במשך למעלה מעשור , הייתה יפה מזור מזכירת המועדון.יחד עם בעלה , מוטי מזור שהיה יו"ר איילות ושאר בני המשפחה , הביאו את איילות למעמד של המועדון הגדול ביותר עם הישגים מפוארים בתחום הריצה והטריאתלון.

בשנים הראשונות , צמח המועדון ומנה כמה מאות חברים מכל רחבי הארץ ומכל הגילאים.לצערנו , בשנים האחרונות צנח משמעותית מספר החברים עקב סיבות שונות ומגוונות והנהלת המועדון נדרשה להיערך ולהתמודד עם מציאות זו בדרכים שונות.

הנטל הכלכלי של העסקת מזכירה , ולו גם במשרה חלקית , היה כבד מנשוא והיה ברור כי חייב להיעשות שינוי בנושא זה.כתוצאה מכך , החליט הועד המנהל של העמותות בשיתוף פעולה מלא ובהבנה מצד יפה על ביטול משרת המזכירה.

את עבודת המזכירות , יעשה ללא שכר ובעזרת חברי ההנהלה  יו"ר המועדון – מיכאל זיו לפחות עד שיהיה צורך והצדקה לחזור ולהעסיק מזכירה בהיקף משרה כלשהו.

בשם כל חברי איילות , הועד המנהל ובשמי , שלוחה תודתנו והערכתנו על מסירות ללא גבול , רצון לתת וכל זאת באווירה נעימה , רגועה תוך טיפול מסור בכל חבר ובכל בעיה.

תודה יפה ובהצלחה בכל אשר תעשי

להלן אמצעי הקשר החדשים

טלפון – מיכאל זיו 0505353937

פקס-077-3298580

מייל – [email protected]

 

 

מועדון איילות שמח להודיע על שיתוף פעולה עם קבוצת אלתרמנס על ידי הקמת עמותה משותפת אשר תפעל בהתאם למטרות ועדת לובצקי לחלוקת תמיכות לאיגודי ספורט ולאגודות.

 

הטבות לשנת 2014,


כל חבר איילות יקבל חולצה שרוול ארוך/גופיה ,לפי בחירתו.נא לפנות אליי במייל( [email protected] )ולכתוב מה העדיפות ומהי המידה הנדרשת.


ישנן גם לנשים חולצות שרוול ארוך.


קיימות כמה אפשרויות חלוקה (לאחר שתעבירו לי במייל את העדיף לכם ) :


איזור הצפון בתיאום עם צביקה פישמן – טל' : 050-6267507


איזור המרכז בתיאום איתי.


איזור באר שבע בתיאום עם מיכאל זיו – טל' : 0505-353937


ישנה גם אפשרות למשלוח בדואר.


אנו במשא ומתן לגבי מכירת נעליים בהנחה ועוד הטבות נוספות.


זאת כמובן ,בנוסף להנחות שחברי איילות מקבלים במירוצים לאורך כל השנה.


עוד בתכנון ,מחנות אימונים משותפים לחברים.


בהצלחה ובבריאות טובה לכולם !

 

נפתחה קבוצת ריצה חינמית לחברי מועדון איילות, מוזמנים גם אורחים.

האימונים יהיו פעמים בשבוע בשעות הבוקר.

מקום המפגש בחניון של קפה ארומה במתחם מול זכרון.

שעות הפעילות:

ביום שני בשעה 06:15 בבוקר.

ביום שישי בשעה 06:15 בבוקר.

האימונים ביום שני יהיו אימוני איכות ונרוץ בהם בשבילי ברכות הדגים.

האימונים ביום שישי יהיו ריצות חצי ארוכה וארוכה יתקיימו אף הם בברכות הדגים בתוספת עליות.

מאמן צבי פישמן, נא לאשר הגעה טלפונית.

 

 

 לכתבות וחומר ישן ניתן להיכנס ללינק ארכיון הנמצא בקטגוריות.

 

ניתן להירשם למועדון איילות בלינק למעלה רישום לאיילות

 

קיים שיתוף פעולה בין המאמן המנטאלי בעל הסמכה, אסף לב למועדון איילות, חברי המועדון יזכו להנחה משמעותית. www.asaflev.co.il

איילות | אתר ספורט ישראלי לריצה, טריאתלון, אתלטיקה ותוכניות אימונים