לאחר שנרגענו ממרתון טבריה ומחצי מרתון עין גדי, הגיע הזמן להעביר הילוך (או שניים) ולשרוף את מסלולי תחרויות ה- 10 ק"מ המתקיימים בתקופה זו.

מרוץ נס-ציונה ה- 19, אחד המרוצים הותיקים, מהווה את אחת התחרויות המרכזיות למרחק של 10 ק"מ. זאת לצד מרוצים רבים, ביניהם כפ"ס, רעננה ורמת השרון האיכותיים.

לאחר פציעה ממושכת, הצלחתי לאחרונה קצת (ואני מדגיש "קצת", כי יש הרבה מקום לשיפור) לחזור לעצמי ונרשמתי למרוץ נס-ציונה. התחרות האחרונה שלי למרחק זה הייתה בחודש מאי בשנה שעברה- לפני כמעט שנה!! מודה ומתוודה שלמרות שנים של תחרויות, התרגשתי כפי שלא התרגשתי הרבה זמן, מה גם שהציפיות שלי מעצמי היו נמוכות מאוד.

בשבוע התחרות,לאחר ימים של תהייה וחוסר וודאות לגבי מזג האוויר, הגיע יום התחרות. כל מה שקיוותי הוא שמזג האוויר יאיר לנו פנים, ואכן כך היה. גשם לא ירד וכשעה וחצי לפני התחרות הציצה השמש, אך עדיין היה קריר. אף על פי שהיו קטעים מסוימים בתחרות בהם הייתה רוח מורגשת בפנים, לגבי מזג האוויר אין תלונות.

באשר לכל מה שהיה קשור לארגון, גם כן הכל התנהל כראוי. אנשים לא המתינו זמן רב לקבלת השקית עם הצ'יפ, הייתה מספיק חנייה לרכבים, היו שירותים (בתוך מבנה) סמוך לאירוע והיו ברזיות לשתייה. בזמן התחרות הייתה הכוונה טובה, היו שוטרים היכן שהיה צריך שיהיו (הכרחי בתחרויות כביש) ואם להצביע על חיסרון כלשהוא, הייתי מציין את כוסות המים שחילקו בדרך. אמנם אין זה היה יום חם, אך בקבוקים היו מסייעם יותר מאשר חצאי כוסות. בכל זאת, אין תלונות. התנהל כראוי.

מדידת הזמנים עם צ'יפים גם כן הקלה על כאב ראש של כל הצדדים וסייעה לתקפות התוצאות. במשפך המתין הכרוז, אשר קרא את שמות המסיימים- גם כן יוזמה ברוכה.

יש לציין את ראובן פינקל, הרץ הוותיק מ"איילות", אשר תרם שקית נדיבה של קלמנטינות בתופ המרוץ לכל רצה ורץ. ראובן, אגב, בעבר חצה את כל ישראל בריצה. אכן כבוד גדול לאגודה.

יש לציין שהופעתם של הרצים הקנייתים העלתה את רמת המרוץ. זאת הודות ליובל בר-און אשר תורם רבות לקידום ענף הריצות הארוכות בארץ. יישר כח.

לסיכום: מזג אוויר טוב בשילוב עם ארגון טוב הניבו מרוץ איכותי.

ראשון מ"איילות" הגיע עמית נאמן בתוצאה של 34:26. כמובן ראשון בקטגוריה.

ציון נגר שלישי מ"איילות" וראשון בקטגוריה כרגיל.

שפע ברכות לרון גרים אשר קבע שיא אישי: 36:54. תוצאה, בהחלט, מכובדת.

אוקסנה זורבקוב לא איכזבה וקבעה 38:06. אוקסנה הגיעה דקה ועשרים בלבד אחרי נילי אברמסקי- אלופת הארץ הבלתי מעורערת.

ציון חצרוני ואבידב ליברמן גם, כרגיל, קבעו תוצאות מכובדות.

חבר טוב שלי ורץ עבר של "איילות" שהצטרף השנה לאגודה, אבי דה פילוסוף, קבע תוצאה מדהימה של 38:47. שלא תטעו, בעבר אבי ירד את גבול 37 הדקות. כיום בתור רכז אס"א, מתקשה להתאמן באופן סדיר.

מיכאל גמליאל שיחק אותה וכמעט כמעט ירד את גבול 39 הדקות.

רוברטו פישר, אילן פיקסל ויוסף יוסף הגיעו אחד אחרי השני וירדו את 40 הדקות. נו מה חדש?

אייל בן חיים, לאחר מחלה ממושכת (לא ממש כמו שזה נשמע), קבע 40:18. אני מאחר לרבים לקבוע תוצאות "פושרות" כאלה לאח מס' ימי מחלה. יש כאלה שפשוט בחרו את ההורים הנכונים.

אחריו הגיע משה עזרתי ואחריו רפי הדר- 2 כוכבים נוספים.

אלי בוצר כמעט ירד את גבול 40 הדקות.

דודו יזהר, חבר טוב שלי, הסתפק ב- 41:00. בעבר דודו ירד פעמים רבות את גבול 40 הדקות. אין מה לעשות, בשביל תוצאות צריך להתאמן, דודו.

אחריו הגיע בועז ריבק המוכר לכולם.

חברתי החדשה, אורנית מורגנשטרן, הגיעה במקום הרביעי והמכובד בקטגורית הנשים הקשה ביותר (20-35). אורנית כבר התברגה בעבר בשלישיה הראשונה בקטגוריה זו. כל הכבוד!

מוטי צוילינג, גורדון בלוך ונתן (האחד והיחיד) אופן הגיעו אחד אחרי השני בתוצאות יפות מאוד.

צמד 1: אלישע שטיינברג ויאיר ישראל הגיעו ממש אחד אחר השני וירדו את גבול 46 הדקות.

צמד 2: יוסי מרקוס ורוני בירם גם כן הגיעו ממש אחד אחר השני וירדו את גבול 46 הדקות.

ברכות ליהודית שפירא אשר קבעה תוצאה מכובדת של 46:00 דק'. כמו-כן הגיעה שלישית בקטגוריה.

משה פילץ, אבשלום מנצור ומיכאל רון הגיעו אחד אחרי השני בתוצאות די קרובות.

מושיק חיים, רץ "איילות" אשר התחרה "במגרשו הביתי", הגיע במקום רביעי ומכובד בקטגורית הנוער. כל הכבוד!

דוד ניצן, אחד מהרעננים של "איילות" קבע 47:45. דוד החליט לרוץ את המרוץ קל.

לקישון ידידיה, מהחדשים באגודה, חסרו 93 מאיות בשביל לרדת את גבול 48 הדקות.

שי ליפשיץ ובועז לשם (גם כן במגרשו הביתי) הגיעו אחד אחרי השני.

ג'סיקה ספקטור הגיעה במקום חמישי ומכובד בקטגורית הנשים הקשה ביותר (20-35).

אחריה בקטגוריה זו הגיעה ענבל מנליס- גם כן חדשה באגודה.

צביקה (1) קניג כמעט ירד את גבול 50 הדקות.

צביקה (2) יהלום, היה רחוק מגבול זה ב- 53 שניות בלבד. צביקה הוא אחד מהדמויות הבולטות ביותר מהקבוצה של "איילות רעננה".

חבר משפחה טוב, אלי בלאלי, גם כן כמעט ירד גבול זה.

שפע ברכות לבת-חן היילפרין ששיחקה אותה בגדול כאשר הגיעה ראשונה בקטגוריה שלה (+45).

לא אשכח לציין את ליאת בן חיים, אשר במקביל אליי נפצעה ובמקביל אליי יצאה מהפציעה (טפו טפו טפו). מזל טוב, ליאת, והמשך עונה מוצלחת.

שוש בלייכמן השיגה הישג יפה- לשית מהנשים בקטגורית ה- +45.

דניאל מורגנשטרן בא לעשות אימון לקראת חצי איש ברזל. הוא ירד את 56 הדקות בקטגורית ה- +60. לדור ההמשך הוא כבר דאג...

באותה קטגוריה הגיע לאוניד פיין כדקה ועשרים אחריו.

זאב נווה והרולד גרין הגיעו אחד אחרי השני.

כל הכבוד לניבי חיים החדשה ב"איילות"- מקום שני בקטגורית הנוער (במגרשה הביתי).

5 שניות אחריה הגיע שלום חיים גם כן רץ חדש באגודה וגם כן במגרשו הביתי.

מקס וולפרט כמעט ירד את גבול השעה.

כנ"ל דבורה בליי המקצוענית בכל מה שקשור לטריאתלון.

גדי מרחב גם כן קבע תוצאה יפה מאוד בקטגורית ה- +60.

לאחר פציעה ממושכת וחזרה הדרגתית לאימונים (מתאפק שלא לרוץ יותר מ-4 פעמים שבוע), כותב שורות אלה, קבע זמן לא רע של 37:32 דק'. מקווה להוריד עוד איזה דקה-דקה וחצי בחודשיים הקרובים (עד מרוץ רמה"ש). צפו לעדכונים.

צר לי אם לא הזכרתי מספר אנשים. נתראה באליפות ישראל במרוצי שדה ביום שבת הקרוב ובמרוץ כפ"ס ביום שבת שלאחר מכן (כזכור מרוץ זה יעלה 55 במקום 67 ש"ח לחברי האגודה).