| מרוץ פארק המים רעות – גדולתו בצניעותו | |  מאת צביקה יהלום
"רצי רעננה" – "איילות"
בשקט, בשקט, מזה 11 שנים מתקיים לו מרוץ חביב זה, רק על בסיס "פרסום" שבע"פ, וחבר מביא חבר. אני אישית משתתף במרוץ זה בפעם הראשונה, לאור המלצתם החמה של חברי לקבוצת הריצה. החבר'ה אמרו שאמנם מסלול המרוץ אינו קל, אך האווירה שווה זאת.
ואכן הבוקר יצאנו נציגות של שמונה גברים ועלמה אחת ליטול חלק במרוץ. עם הגיענו לרחבת ההתארגנות קיבל את פנינו מנהל התחרות הנצחי-מוטי טלר. כבר בקבלת הפנים קיבלתי הרגשה של התייחסות אישית. משהו מעין הגעתו של קרוב שמזה זמן מה לא התראה עם משפחתו.
פעולת הרישום וקבלת המספר מתנהלת בזריזות, ו ה ה פ ת ע ה – אין כל תשלום השתתפות. בשיחה קצרה שניהלתי עם מוטי שאלתי לפשר ההפתעה, מוטי ענה לי בפשטות, שהמרוץ נערך למטרות ספורטיביות וזה אחד מייחודיו. הרמתי גבה, שכן בימינו אלה לא רבים המפעלים הספורטיביים המתנהלים על טהרת הספורט.
חלק מעמיתיו של צביקה, "רצי רעננה" – "איילות"
אחד מייחודיו של מפעל ספורטיבי זה, הוא בעממיותו, ובהתייחסותו לדור העתיד-הילדים והנוער. המפעל כולל ארבעה מקצים: מקצה 10,000 מ' תחרותי לגילאי כיתה י' ומעלה, מקצה 1,000 מ' לגילאי כיתות א'-ג', מקצה 2,000 מ' לגילאי כיתות ד'-ו', ומקצה 3,000 מ' לגילאי הביניים ונשים. לכן מורגשת אווירה של הפנינג. כולם ממוספרים כדבעי, מהילד הקטן ביותר ועד אחרון המתחרים המבוגרים. הכול נלקח פה ברצינות וכל אחד מקבל התייחסות מתאימה. על כל זאת מנצח מוטי ועוזריו, בשקט ובשלווה.
בשעה 9:00 (אולי מספר דקות מאוחר יותר), מתייצבים כ-160 בני נוער ובוגרים על קו הזינוק למסלול ה- 10 ק"מ. מוטי והחבר'ה סופרים לאחור והשיירה יוצאת לדרכה, כשבראשה רכב הזמן. המסלול מאופיין בעליותיו וירידותיו הרבות, אך אנו למודי הניסיון ממרוצי התבור, רעננה, רמה"ש וכ"ס, לא עושים מזה עניין. מקסימום תהיה התוצאה קצת פחות טובה. המסלול מתחיל כמובן ברחובות רעות. בחלקו מוצל ובחלקו חשוף לשמש, שהחליטה להזכיר לנו שהאביב בעיצומו והקיץ בשער. לאחר כ-2.5 ק"מ יוצאים לכביש המחבר את רעות ומכבים, וזו למעשה הישורת היחידה במסלול. לאחר כק"מ אנו במכבים. גם כאן מאופיין המסלול באותם תוואי שטח, והריצה זורמת כראוי. לאורך המסלול הוצבו 3 תחנות שתייה, כך שבכל תחנה ניתן היה לקבל כוס או שתיים של מים. כוס אחת נמזגת לפה והשנייה משמשת לצינון הקרקפת. למרבה הפלא איני מרגיש בקושי מיוחד, וחושב בליבי, הרי החבר'ה אמרו שהמסלול קשה יותר ממסלול רעננה, ואני איני חש כך, ושוב עוברת מחשבה, חכה בוודאי בק"מ השביעי תבוא הנפילה. שוב יוצאים ממכבים לישורת, בואכה רעות, והסוף מתחיל להתקרב. עוד עליה ואחריה הירידה, ולשמחתי הנפילה לא הגיעה ואני חוצה את קו הסיום בשיא אישי של 49:43 דק' (אוי, כמה קשה לי לשבור את נקודת ה-50 ד').
כנראה שאנו בכ"ז בכושר טוב, למרות שהגענו, למעשה, לסיום העונה. שלשה מגברינו זכו בגביע, עלמתנו זכתה אף היא, ושניים מאיתנו, אני וחבר נוסף הצלחנו לקבוע שיא אישי. אולי דווקא במרוץ צנוע ונחבא, כשאין הלחץ של האווירה הכללית (כמו במרוצים שלעיל), הגוף והנפש מגיבים טוב יותר, ולכן התוצאות הטובות.
על קו הזינוק מחכה למסיימים ה"אוצר" – ארגז הקרטיבים. עם חציית הקו מקבל כל אחד קרטיב מרענן ומתוק, תעודת משתתף ומדליה (וכבר ציינתי, ללא כל דמי השתתפות). עם סיום כל המקצים, מתכנסים כולם (והכוונה היא כמעט לכל המשתתפים בכל המקצים) באולם לחלוקת גביעים. בכל מקצה מקטן ועד גדול זוכים השלשה הראשונים בגביעים מכובדים.
(חלק מ) החלק הנוסף של "רצי רעננה" – "איילות"
לסיכום
אולי אני עושה כאן עוול למארגנים, בפרסום מפעל מהנה זה, אך נראה לי שהוא יכול להוות סמל ודוגמא למפעל מוצלח שאינו עושק את משתתפיו.
אני חייב לציין שכל זאת לא היה מתקיים לולא נדיבותם של הגופים שמימנו את המפעל: "מכבי שרותי בריאות", סאקוני, משה יוסף- חברת ביטוח מקומית ופארק המים רעות (מקווה שלא דילגתי על מישהו, ואם כן עמו הסליחה).
הערה: ניסיתי לברר היכן תופענה התוצאות ועדיין לא הייתה תשובה ברורה. היות וראיתי את ניר מיודענו מכוון את מצלמתו לכווננו לאורך המסלול, בוודאי נזכה לראות את עצמנו מונצחים בתמונות האתר "שוונג". גם לניר תודה.
הוספה מפי מנהל האתר
ראשון מ"איילות" ושני כללי (מיד לאחר המנצח), הגיע הפנומן, מרסל בורלא , וקבע שיא אישי של 33:57 דק'.
אמנם לא נכחתי באירוע זה, אך יכול אני להזדהות עם כותב שורות אלה. לפני מספר שנים נטלתי חלק בתחרות זו (במקרה גם הגעתי שני- מה שהוסיף) והחוויה הייתה יוצאת מן הכלל. בדרך חזרה אף עצרנו באחד היערות ועשינו פיקניק וממש כך המרוץ הפך לטיול של שבת לכל דבר. ח"ח גדול למארגנים.
נתראה בגזר.
תוצאות התחרות מופיעות באתר.
| | הודבק ב ראשון, מאי 02 @ 12:49:49 IDT על ידי dovev | | | | | | |
| דירוג ממוצע: 5
הצבעות: 1
| | | | | | | |
