| לפני 50 שנה ביום מעונן באיפלי רואד, אוקספורד | |  מאת פרופסור אורי גולדבורט
יושב ראש המועצה האקדמית העליונה, המכללה לחינוך גופני ולספורט ע"ש זינמן במכון ווינגייט (בין
השאר)
לאחרונה מלאו 50 שנה לאחד המאורעות שהטילו את חותמם יותר מכל על הספורט במאה ה-20.
ב- 6 למאי 1954 נקבצו, לפי תכנון מראש, רוג'ר בניסטר, סטודנט לרפואה בן 25 באוקספורד, רביעי בגמר האולימפי שנתיים קודם לכן בריצה ל- 1500 מטרים, בליווי חבריו כריס בראשר וכריס צ'אטאוויי. המטרה הייתה שבירת שיא העולם בריצת מייל, 4:01.4 ד', שהוחזק בידי השוודי, גונדר הייג, מזה 9 שנים. התקווה הייתה רבה לשבור את השיא, אך זמנו הטוב ביותר של בניסטר עד אז, 4:02 שניות, לא הותיר רושם כי גם גבול 4 הדקות, הדמיוני למחצה, יישבר. אך מעדויות ספורות של חבריו דומה, שבניסטר עצמו אכן האמין באפשרות זו.
בניסטר, שהתאמן בייעוץ המאמן האוסטרי הגולה, פרנץ שטמפפל, הגיע ל"איפלי רואד" באוקספורד ברכבת מבית החולים "סיינט מרי" בלונדון, שם היו לו חובות במסגרת לימודיו. הוא שבת מאימוני ריצה 5 ימים רצופים. היו אלו ימים ללא סוכנים, ללא פרסי כסף וללא טלוויזיה. מזג האוויר היה מעונן אך עם גשם קל בלבד. כשזה פסק החלה הרוח.... לרוץ או לא? כשמהירות הרוח ירדה ל- 25 קמ"ש החליט בנסיטר בחיוב. ב- 6 ניתן הזינוק. בראשר זינק מייד קדימה ועבר סיבוב ראשון ב- 57.5 שניות. הסיבוב השני היה אטי במידה ניכרת ואת מחצית המרחק סיימו ב- 1:58.2 ד'. צ'אטאוויי עבר לראש. האם ניתן לעמוד בקצב? שלשת רבעי המרחק כוסו ב- 3:00.7 דק' ומאמץ עצום בסיום נדרש כדי לעמוד במשימה. בניסטר פרץ בכל כוחו והחברים העייפים נותרו מאחור. חובה לציין למען ההסטוריה כי מרוץ זה גם נספר במסגרת התמודדות קבוצתית בין אוקספורד והתאחדות האתלטיקה של אנגליה, שהתנהלה במקביל.
והמנצח...
שעון אלקטרוני היה בחזקת דמיון ולוח תוצאות גם הוא. לכן, היה על הקהל להמתין לסיכום זמני שלושת שופטי הזמן ואחר כך לדברי הכרוז, לא אחר מאשר נוריס מקוורדר, אשר עם תאומו רוס (שנרצח מאוחר יותר על ידי טרוריסטים איריים) כתב את אחד מספרי האתלטיקה הידועים של התקופה ואחר כך הקים את מפעל השיאים של גינס, החי וקיים עד היום. כאשר הגיעו התוצאות אל מקוורדר וכדי להגביר את המתח, החל מכריז כך: "גבירותי ורבותי, הרי התוצאות של מקצוע מספר 9, ריצת המייל. המנצח הוא מס' 41, ר.ג'. בניסטר, מהתאחדות האתלטיקה לחובבים ומקודם מקולג' אקסטר וקולג' מרטון, וזמנו, אם יאושר, יהווה שיא אנגלי, שיא בריטי, שיא בריטי בינלאומי, אירופאי, שיא האימפריה הבריטית ושיא עולם. הזמן הוא :"שלש...."- רעש אימים החריש את המשך דבריו. למעט אלו שהחזיקו בידיהם שעון עצר וכבר ניחשו את האמת, ידע עתה הקהל במלואו, כי זכו לארבע דקות אשר לא תישכחנה כל ימי חייהם. הזמן היה 3:59.4 ד' (בימים בהן נמדד תוצאות ריצות ל- 1500 מטרים ומעלה בחמישיות השנייה!). אחר כך, היה ליבון ארוך בפדרציה הבינלאומית כדי לבדוק, האם אין כאן הפרת חוק, שבפירוש מסויים יכול היה להטיל צל על כשרות ה"משיכה"- עניין של יום ביומו בתחרויות הגדולות בעונת הקיץ בימינו אנו.
לאחר שעתיים שינה בלבד, אותו לילה, חזר בנסיטר בבוקר לבית החולים. השיא נשבר מהר מאוד, אחרי 46 יום בפינלנד, על ידי האוסטרלי ג'והן לאנדי, כאשר גם הוא מסתייע בצ'אטאוויי. בניסטר המשיך וזכה באותה שנה בתואר האירופי בברן בריצה ל- 1500 מטרים לאחר קרב קשה עם הדני גונאר נילסן ובתואר אלוף האימפריה הבריטית בונקובר ב"מייל של המאה", בהתמודדות אפית עם לאנדי, בזמן 3:58.8 דקות ואמר "די". הוא מיהר לתלות את נעלי הריצה בסוף אותו הקיץ ולהמשיך לקריירה של נוירולוג מומחה. בניסטר לא נשקל מעולם כמועמד לתואר "גדול רצי המייל", נוסח הייג לפניו, או הרברט אליוט, או פיטר סנל, סבסטיאן קו, או מורסלי או אל-גרוז' אחריו. ה"כריסטופרים", לעומתו עשו גדולות בתחום הריצה ובתחום הציבורי. צ'אטאוויי אף הפך, בשנה לאחר מכן, לזמן קצר מאוד, שיאן עולם בריצה ל- 5000 מטרים. הקריירה שלו, מאוחר יותר, כללה כהונה כחבר פרלמנט ואף כשר הדואר של בריטניה. בראשר, אולי האישיות הנוצצת בין השלושה, הדהים את בריטניה ואת עולם האתלטיקה בשנת 1956, כאשר למרות היותו רץ מספר 2 בלבד שלה ב- 3000 מטרים מכשולים, היה זה הוא ולא ג'והן דיזלי אשר נאבק במלבורן על התואר האולימפי ואף זכה בו.. אחר כך שלח ידו בנושאים מגוונים ובין מפעלותיו, ייסוד מרתון לונדון וניהולו שנים ארוכות, עד לפטירתו אשתקד.
מתי נזכה לראות את האישה הראשונה אשר תרד את גבול 4 הדקות בריצת מייל?
את "סר רוג'ר" ואשתו מוירה, אותה הכיר זמן קצר אחרי ה- 6 במאי ולדבריו, לא היה לה צל של מושג בספורט ובכמה זמן רצים מייל, פגשתי פעם אחת, דווקא באולימפיה העתיקה ביוון, בעת כנס על תזונה, פעילות גופנית וספורט בשנת 1992. הזוג, שנראו והתנהלו כהתגלמות לורד וליידי אנגליים טיפוסים, לא נטו לדיבור רב ובמיוחד לא בנושא ספורט תחרותי. את הריצה - שלמרבית המזל הוסרטה- ראיתי, כרבים אחרים, שוב ושוב והרושם הוא שבניסטר היה סחוט לחלוטין.
סוף דבר
ב- 6 למאי 2004 נערכה "תחרות חזרה" באוקספורד. לאנדי צ'אטאווי ואחרים היו שם. בניסטר עמד בקו הסיום ו- 400 מ' לגמר ריצת המייל צלצל הפעמון לסמן סיבוב אחרון… וגם הפעם חצה רק איש אחד את גבול 4 הדקות.
כתבה זו פורסמה במגזין "עולם הריצה" בחודש מאי, 2004
| | הודבק ב שלישי, מאי 18 @ 07:00:00 IDT על ידי dovev | | | | | | |
| דירוג ממוצע: 4.66
הצבעות: 3
| | | | | | | |
