| אליפות העולם בטריאתלון לנוער מנקודת מבטו של אחד ממייצגי מדינת ישראל - יונתן מלכא | |  מאת יונתן מלכא
מייצג מדינת ישראל ומועדון איילות
ב- 9.5.04 ייצג יונתן מלכא את מדינת ישראל ומועדון איילות באליפות העולם לנוער בטריאתלון אשר התקיימה בפורטוגל. בכתבה זו מתאר מלכא, הצעיר המבטיח, את חוויותיו מאליפות עולם ראשונה (ובהחלט לא אחרונה).
יום רביעי- 5/5
יצאנו ב- 5 לפנות בוקר משדה התעופה בן גוריון, לבושים במדי נבחרת ישראל ומתרגשים.
התחנה הראשונה הייתה פריז, שם חנינו למשך 7 שעות אותן ניצלנו לטיול קצר בעיר. בלילה טסנו לעיר אשר פורטו בפורטוגל, שם החלפנו מטוס וטסנו לאי מדרה. נחתנו בסביבות 2 בלילה עפ"י שעון מדרה (4 בבוקר עפ"י שעון ישראל). הגענו למלון בעיר פונציאל נרגשים מאוד.
בבוקר שלמחרת- 6/5
התאוששנו וזכינו לראות את מדרה לראשונה באור יום- פשוט
מ ד ה י ם. עיר שלמה בנויה על משטח סלעי הררי בצפיפות גדולה. לקראת צהריים רצנו מבית
המלון לאזור התחרות (15 דקות) והגענו לאזור התחרות שהיה מסודר בצורה מופתית.
גשר הזינוק צף כבר על פני המים ומעל אזור שטח ההחלפה נבנו 3 גשרים שמהם היה
ניתן לקבל תצפית יפה על שטח ההחלפה שנפרש לאורך 500 מטרים. נכנסו קצת לשחות, הרגשנו
את המים הקרים (18 מעלות) וחזרנו למלון.
בוקר התחרות- 7/5
ביום שישי בבוקר הכנסנו את האופניים לשטח ההחלפות. הלחץ והתרגשות עלו. סידרנו
את כל הציוד בשביל היום למחרת, הסתובבנו קצת באזור התחרות וחזרנו למלון. בלילה
כבר היה קשה להירדם והמתח הורגש מאוד. התעוררנו ב- 7:00, הלכנו לאכול קצת וב-
8:00 נסענו לאזור התחרות.
סידרנו דברים אחרונים וכל אחד התחיל לעשות את החימום האישי שלו. בסביבות השעה 9:30
נקראו כל הספורטאים לאזור סגור על מנת ללבוש את חליפות השחייה. משם הפנו אותנו
לגשר הזינוק. חימום קצר ויצאנו לעמוד לפי המספרים שלנו על קו הזינוק. 3 דקות
לזינוק והמתח עצום. 30 שניות לזינוק, הלחץ ממש גבוה, במיוחד למראה הקהל הרב
הממתין בחוף. נשמעת הקריאה "athletes take your marks"
, כולנו רוכנים כלפי מטה ואז נשמעת הצפירה וכולנו במים- שורה ארוכה של 85
שחיינים.
עד למצוף הראשון כבר הפכנו ל-2 קבוצות מקבילות. אני, לצערי, נכנסתי
למרכז הקבוצה השמאלית הגדולה, מה שגרם לכך שחטפתי מכות רבות. מספר פעמים במהלך
השחייה נאלצתי לעצור על מנת להשתעל/לסדר את המשקפת ולהוציא מים מהפה. יצאנו
מהשחייה ורצנו 800 מטר עד לאופניים. הריצה הייתה טור אחד ארוך של ספורטאים, טרם
היווצרות קבוצות הרכיבה. באותה העת אני הייתי ממוקם במקום ה- 53.
רכבנו 700 מ' במישור ואז החלה העלייה הגדולה- 6 ק"מ עלייה מגובה פני הים לגובה
450 מ', בשיפועים הכי תלולים שרכבתי בהם בחיי. זה פשוט בלתי נתפס... עד שלא
רואים את זה.
משם ירדנו ב- 2 ק"מ לגובה 300 מ', עלינו 2 ק"מ לגובה 350 מ' וחזרנו חזרה את כל הדרך.
הדופק היה כ"כ גבוהה שלא הצלחתי ליהנות מהנוף. קילומטר לסיום מסלול הרכיבה ואני
כבר מנסה לחשוב כיצד אצליח לרוץ את חמשת הקילומטרים הנותרים. בשלב זה המיקום כבר נהיה לזניח.
הייתי ממש גמור ואמרתי לעצמי שאסור לי בשום מקרה להפסיק. ירדתי מהאופניים ועשיתי
חילוף דיי איטי. יצאתי לריצה והתחלתי להרגיש את שרירי הבטן שלי שנתפסו לאחר
הרכיבה המאומצת. המסלול היה מלא בקהל מקומי שבא לעודד, מה שנתן לי קצת מרץ, אולם
שרירי הבטן לא הרפו. רצתי 2 סיבובים של 2.5 ק"מ וסיימתי בזמן כולל של
1:18.33 שע' במקום ה- 63 (33 מבין האירופאים), מיקום מאכזב מבחינתי. הריצה שלי לקחה
19:11 דק'- זמן איטי עבורי.
סיימו את התחרות 72 מתוך 85 המתחרים שזינקו , אך בסיכום ובראייה הכוללת של התחרות היה זה ניסיון חשוב עבורי. אני מאמין שהתחרות תרמה לי רבות, במיוחד תחושת התחרות עם נערים בגילי ברמה הגבוהה ביותר.זוהי, כאמור, תחרות ברמה הגבוהה ביותר בעולם לנוער ואני מקווה להגיע גם בשנה הבאה ואולי גם להפתיע. בינתיים צריך להמשיך לעבוד קשה באימונים, כיוון שאנחנו עדיין רחוקים.
מלכא (אוחז בדגל מדינת ישראל) לצד המאמן, אלון הירש, ושאר חברי המשלחת
החבר'ה האחרים:
עופר ורד הפגין תחרות טובה והגיע ראשון בין הישראלים.
תומר יפה, שני מהישראלים ומקום 61 כללי.
אור ברגר, רביעי מהישראלים ומקום 69 כללי.
בהזדמנות זו אני רוצה להודות לחברי המשלחת: עופר, תומר, אור וכמובן למאמני, אלון הירש, על החוויה המשותפת.
חשוב לציין כי בתחרות ייצגתי את מדינת ישראל וכמובן גם את מועדון איילות שתמך בי לאורך כל הדרך.
אם למישהו עולות שאלות אשמח לענות- במייל שלי.
יונתן מלכא, חבר מועדון איילות.
מילת עידוד מאת מנהל האתר
חשוב לציין כי אלמלא ליוויו הצמוד והמקצועי ביותר של המאמן אלון הירש , המשלחת לא היה מגיעה למעמד מכובד זה. הירש עושה עבודת קודש ועל כן כבודו במקומו מונח.
| | הודבק ב שלישי, מאי 25 @ 18:00:47 IDT על ידי dovev | | | | | | |
| דירוג ממוצע: 5
הצבעות: 2
| | | | | | | |
