התחברות או רשום
אפשרויות באתר

כ ל ל י
· דף הבית
· פרטים על מועדון "איילות" והרשמה
· מועדון הכושר קורפוס
· לזכרו של יוסי אבני


· פורום איילות
-פורום איילות ריצה וטריאתלון
-פורום איילות אופניים
· המיוחדים!
· מחשבון הריצה המתקדם בעולם
· גלריית תמונות
· מחשבונים לריצה
· כל הכתבות (לפי נושא)
· כל הכתבות (לפי חודש)
· תחזית תחרויות 2007
· תחזית תחרויות 2008
· כל הסקרים שפורסמו
· קישורים
· שאלות נפוצות - FAQ
· 10 המאמרים הנצפים ביותר
· פינות קבועות

· תוכניות אימון
· ניתוחי ריצות מקצועיים
· ריצות ארוכות
· תזונה
· כושר ואימון
· פגיעות ספורט
· מרתון
· חדר כושר
· רפואת ספורט
· שחייה
· פינת החידריצה
· חדשות מהארץ ומהעולם
· סקירות תחרויות
· טיפים נבחרים
· חברים כותבים
· כתבו על איילות
· רצים אגדיים מהעולם
· עדכונים על איילות
· ראיונות בלעדיים
· ספורטאי החודש
· שירי ספורט

· חשבון המשתמש
· החשבון שלי(בחינם)
· הצע מאמר לאתר
· יומן אימונים אישי
· הודעות פרטיות
· רשימת חברי האתר


למורשים
· פנימי
 
אגדות אתונה?
אתונה 2004מאת נחשון שוחט


על מספר רצים שינסו להפוך את אולימפיאדת אתונה לאולימפיאדה "שלהם"


מהריצות ההירואיות של לאסה וירן במינכן ובמונטריאול, דרך העימותים הבלתי-נשכחים בין סבסטיאן קו וסטיב אובט בריצות הבינוניות בתחילת שנות השמונים, המשך בהפגנת הדומיננטיות המוחלטת של קארל לואיס, במייקל ג'ונסון ובהיילה גברסלאסי הנפלאים – בכל אולימפיאדה מספק המסלול דרמות חדשות, רגעים שנכנסים אל התודעה כרגעי שיא, המייצגים את מהותו של הספורט.

כל זכייה במדליה אולימפית היא נצחון של החומר ושל הרוח: תוצר של שנות עבודה ארוכות ומתישות, של ליטושן עד לכדי שלמות של תכונות פיזיולוגיות ומנטאליות שמתי מעט מתברכים בהן מלכתחילה. כל תחרות היא דרמה. כל נצחון נחקק כפרק נוסף בדברי ימי הספורט.

ועדיין, כל אולימפיאדה מצמיחה כמה גיבורים, שההישג או הכשלון שלהם מתבלט מעל השאר, שהעיניים מופנות אליהם לפני האחרים, שעל כתפיהם מונחות צפיות מיוחדות. מספר ספורטאים מספקים את רגעי השיא של המתח ושל הדרמה והמקצועות בהם הם משתתפים מסומנים מראש כזירות קרב מרתקות, כנקודות ציון פוטנציאליות של היסטוריה בהתהוות.

ברשימה זו, הנכתבת לקראת תחילתם של המשחקים האולימפיים, נציג חמישה אתלטים, רצי בינוניות וארוכות, שסיפורם עשוי להפוך לפרק הבלתי-נשכח הבא בדברי ימי האולימפיאדה ושהמקצים בהם ישתתפו ימשכו את מירב הצפייה והעניין. אגב כך, אסקור על קצה המזלג את המתחרים העיקריים שלהם בדרך אל התהילה הנצחית.

הישאם אל גארוז' (מרוקו):


הישאם אל גארוז' הוא המלך הבלתי-מעורער של ריצות ה – 1,500 מ' והמייל. לא זו בלבד שמדובר בשיאן העולם (בריצות 1,500, מייל ו – 2,000) אלא שמדובר במי ששליטתו במרחקים אלו מאז שנת 1996 בערך, היא כמעט מוחלטת. רצף נצחונות מתמשך בסבב התחרויות האירופאי (שנקטע במהלך העונה הנוכחית), נצחון באליפות העולם וקביעת זמן פנטסטי של 3:26.00 (!) בריצת 1,500 מ' – כל אלו הופכים את אל גארוז' לאחד הרצים הגדולים בכל הזמנים. אולם בצד כל הקביעות הללו יש לשים כוכבית, כוכבית שאין דבר שהישאם ירצה לעשות יותר מאשר למחוק אותה: לאל גארוז' עדיין חסרה אותה מדליית הזהב האולימפית.

אולימפיאדת 1996 סימנה את דמדומי תקופת ""שלטונו" של הרץ האלג'יראי נורדין מורסלי. בזירה הופיע רץ חדש, צעיר, בשם הישאם אל גארוז'. מורסלי מצידו התחמק מתחרויות ישירות מול אל גארוז' במהלך סבב התחרויות שקדם לאולימפיאדה. הצפייה לפריצה של אל גארוז' בגמר האולימפי ולהחלפת משמרות דרמטית, היתה ממשית. אך המזל לא היה לצידו של המרוקני. לקראת סוף הסיבוב השלישי, בריצה טקטית צפופה, התנגשות בין אל גארוז' לבין מורסלי הפילה את הראשון אל המסלול וחיסלה את סיכוייו להתמודד על המדליה. מורסלי סגר סיבוב אחרון ב – 53.5 שנ' בדרך לנצחון קל על פניו של פרמין קאצ'ו הספרדי. אך העתיד היה מונח ופרוס בפני הפנומן בן ה – 21.

לאולימפיאדת סידני 2000 הגיע אל גארוז' כפייבוריט ענק, כמי שהוליך את הריצה הקלאסית הזו למחוזות חדשים. ספקות התעוררו לגבי יכולת הסיום שלו בריצה טקטית, שהרי זה מעולם לא היה "המשחק" של אל גארוז'. אל גארוז' פשוט נהג לרוץ את הריצה מן ההתחלה במהירות שמתחריו אינם מסוגלים לעמוד בה, בדרך כלל בעזרת מושכי קצב, ולא חיכה ל – 200 מ' האחרונים כדי לבסס את הדומיננטיות שלו. תמונת הסיום של ריצת הגמר באולימפיאדת סידני היא תמונה של הישאם אל גארוז' יושב על המסלול, מחזיק את ברכיו קרוב אל חזהו, כשמבט של תדהמה מהולה באכזבה על פניו. נח נייני הקנייתי, שהצליח לקחת ממנו את הנצחון בישורת הסופית, וברנארד לגאט שזכה בארד, ניגשו אל אל גארוז' בנסיון לנחם את מי שמיאן מצידו להתנחם. מה עבר לו בראש באותן השניות שלאחר התנפצות החלום אפשר רק לדמיין אבל את המשא הזה, את זכרון השניות הללו, סוחב איתו אל גארוז' מאז. הנחישות שלו לא נפגמה. השליטה שלו במקצוע רק הפכה חזקה יותר. לאתונה מגיע אל גארוז' עם תחושה שחובת ההוכחה עליו.

ואל גארוז', אלוף העולם בריצת 1,500 לשנת 2003, מתכוון לגרש את "השדים" שלו בסטייל. את ההזדמנות האחרונה שלו לתהילה אולימפית הוא מבקש לנצל לא רק לזהב ב – 1500, אלא גם בריצה התחרותית כל כך למרחק ה – 5000 (שבה זכה במדליית כסף באליפות העולם בשנה שעברה). אם יצליח בכך – תיחתם החותמת תחת היותו מגדולי הרצים בהיסטוריה. אם יכשל – יישא לעולם, לצד הישגיו הרבים, את תווית שרשרת ההפסדים בתחרות החשובה מכל.

אל גארוז' אמנם מסומן כמועמד העיקרי לנצח את ריצת ה – 1500, אך נצחונו רחוק מלהיות מובן מאליו. אל גארוז' לא מיקם את עצמו במהלך העונה הנוכחית ברמה אחרת ונבדלת ממתחריו. נדמה היה שהוא ירד בכושרו. הוא ירד רק פעם אחת את גבול ה – 3:30 דק', תוצאה שהיתה תמיד שגרתית לחלוטין מבחינתו, הוא זכה להפסד נדיר אך חד-משמעי באחת מתחרויות הסבב והסביר כי הוא נאלץ לקחת תרופה נגד אלרגיה שהחלישה אותו. כל זאת, עד ליום שישי האחרון. בתחרות ליגת הזהב בציריך הראה אל גארוז' שהוא חזר לכושר שיא. לאחר פתיחה מהירה במיוחד (52.7 שנ' לסיבוב הראשון), קבע אל גארוז' תוצאה נהדרת של 3:27.64 דק'. אך הריצה שאמורה היתה לשמש כהצהרת כוונות החלטית, הסתיימה בהפסד לברנארד לגאט הקנייתי, שעקף את אל גארוז' וקבע את תוצאת השנה – 3:27.40.

כך, מוצא אל גארוז' בסמוך אליו מספר רצים שהראו העונה יכולת די משכנעת. בראשם של אלו לגאט (אלוף העולם בריצת 3,000 באולמות), ראשיד רמזי (כיום מבחריין, אך במקור ממרוקו ושותף לאימונים של אל גארוז'), מהדי באלה הצרפתי (סגן אלוף העולם), סוגנוק הקנייתי וגם איוואן השקו האוקראיני, שבריצה טקטית מסוגל להפתיע את כולם בעזרת הפיניש המדהים שלו.

ריצת המוקדמות ל – 5,000 מ' תהיה הפעם הראשונה שבה אל גארוז' יתחרה במרחק זה העונה, לאחר שהוכיח בשנה שעברה שהוא פקטור שלא ניתן להתעלם ממנו גם במרחק זה. בריצת הבכורה שלו בשנה שעברה קבע אל גארוז' תוצאה מכובדת ביותר של 12:50.24 דק'. באליפות העולם, הוא השיב באופן נחרץ לשאלות כשהקדים אל קו הסיום רצים גדולים כמו קנניסה בקלה האתיופי ואברהם צ'בי הקנייתי, אך הפסיד ב – 0.04 שנ' לפנומן הקנייתי הצעיר אליהוד קיפצ'וגה. אם אכן יחזור על נסיון הדאבל באתונה, תעמוד מולו שוב שורה של מתחרים חזקים במיוחד, כולל קיפצ'וגה עצמו, הרצים הקנייתים והאתיופים (שימו לב לגברמריאם) ואפילו קרייג מוטרם האוסטרלי שהדהים השנה בתוצאה של 12:55, השניה בטיבה בכל הזמנים עבור רץ שאינו אפריקאי. מעל כולם, יתייצב ככל הנראה לריצה זו קנניסה בקלה, המלך החדש של הריצות למרחקים ארוכים. בתור מי שקבע שיא עולמי של 12:37.35 דק', לא מתכוון בקלה להפסיד את הזהב. שני הרצים הגדולים האלה ינסו לקלקל את התכניות אחד לשני ואנו נוכל לצפות וללקק את האצבעות...

האם החלטתו של אל גארוז' ללכת על הדאבל היא החלטה נכונה? האם הוא לא מוסיף בכך לחץ מיותר, כשכל תוצאה חוץ ממדליית זהב בריצת ה – 1,500 תהא עבורו כשלון חרוץ? ימים יגידו. אבל אין ספק כי מבחינת הנחישות, אומץ הלב והתחרותיות – יש לו, להישאם, את כל התכונות של אלוף מסוגו.

אלן ווב (ארה"ב):


שמתם לב בוודאי לכך שברשימת המועמדים לנצחון בריצת ה – 1,500 מ' לא כללתי אל אלן ווב. עם כל הכבוד לשיפור השיאים האישיים הסיטונאי שלו במהלך העונה האחרונה; עם כל הכבוד לתוצאות המכובדות ביותר של 3:32.73 ב – 1500 ושל 3:50 במייל, עם כל הכבוד לנצחון הסנסציוני שלו באוסטרבה, ווב עדיין אינו רץ ברמה של אל גארוז', לגאט, באלה ושות'. הוא עוד צעיר, עתידו עוד לפניו ועצם ההתברגות בגמר האולימפי (אם יצליח בכך) תהיה עבורו ועבור האתלטיקה האמריקאית הישג שרק לפני חצי שנה לא העזו לדבר עליו.

ובכל זאת, אני כולל ברשימת הספורטאים שכדאי לשים אליהם לב את אלן ווב. כי אם יהיה כאן סיפור סינדרלה; אם תתפתח כמקובל ריצה טקטית סביב זמן של 3:32 או אף לאט מזה; אם יצליח ווב להתגנב ולהפתיע – אפילו לא לנצח אלא רק לזכות במדליה; אם זה יקרה אז יהיה מדובר באחד הסיפורים המדהימים של המשחקים האולימפיים, בעיקר עבור מי שעוקב אחר זירת האתלטיקה בארה"ב.

שנים מחכים חובבי הריצה בארה"ב שיקום יורש לרצי המייל האגדיים שהיו להם בעבר. שנים מחכים שיהיה להם רץ תחרותי ברמה הבינלאומית הגבוהה, כזה שמסוגל להתמודד עם האריות הקנייתים בזירה האירופאית. אלן ווב, מאז גיל 17, הוא "התקווה הלבנה הגדולה". הלחץ שהוטל עליו היה עצום. כל הצפיות והתסכולים של חובבי הריצה בארה"ב הועמסו על כתפיו הצנומות.

לאחר שנה של פריצת דרך, של שיפור מתמיד מתחרות לתחרות, של התברגות לגיטימית אל הקבוצה המובילה של רצי ה – 1500, האולימפיאדה היא עבור ווב הזדמנות לזרוח, להדהים את העולם. אם הוא יכשל בכך, הרי שיהא זה שכר לימוד לקראת קריירה ארוכה שיש לקוות שעוד צפויה לו. אבל אם יצליח, אחח, אם יצליח, אז יהיה זה ללא ספק אחד הרגעים הדרמטיים והסנסציוניים של המשחקים האולימפיים.

פולה ראדקליף (בריטניה):


מה אפשר לכתוב על פולה ראדקליף שטרם נכתב? הרצה הבריטית בעלת הסגנון המיוחד, תנועות הראש והבעות הפנים המוזרות במהלך הריצה, האשה שצמצמה את פערי היכולת האתלטית בין גברים לנשים יותר מכל אתלטית אחרת, מי שרצה בריצת המרתון תוצאה – 2:15:25 – שמצויה בפער של שנות דור ממתחרותיה העיקריות – ממש כך. אז הנה הקאצ': פולה ראדקליף היא מועמדת לגיטימית לתואר הרץ/רצה הטוב/ה בכל הזמנים שלא זכה או זכתה במדליה אולימפית. מס' 4 הנצחית, מפח נפש אחר מפח נפש. את התואר הזה – המפוקפק מה – תרצה פולה להשאיר לאחרים. והיא תרצה לעשות זאת ללא עוררין, עם מדליית זהב בריצה המיוחדת מכולן – ריצת המרתון.

פולה ראדקליף היתה רצה מצויינת על המסלול עד שנת 2000. אבל התארים והנצחונות חמקו ממנה. שיא בריטי של 30:26 בסידני הותיר אותה שוב במקום הרביעי המתסכל – close, but no cigar. זה השלב שבו קיבלה את ההחלטה לעבור להתמקד בריצת המרתון. הדומיננטיות שלה מכאן ואילך היתה מוחלטת: היא מחזיקה בשיאי העולם בריצות כביש למרחק 10 ק"מ, חצי מרתון וכמובן השיא המדהים במרתון (שאותו שיפרה פעמיים). אימוני המרתון הביאו את ראדקליף גם לרמות חדשות, גבוהות בהרבה, בריצות המסלול. במהלך העונה היא קבעה כבר תוצאות מאוד איכותיות בריצות ה – 10,000 וה – 5,000 על המסלול וזאת כהכנה לאולימפיאדה ולא כריצות מטרה בפני עצמן. היא מצויה בכושר מצויין.

אז היכן בעצם הבעיה? הבעיה היא שפולה ראדקליף מתחרה בריצה הקשה והבלתי צפויה מכולן; בריצה שבה כמעט אף פעם לא ניתן לחזות את זהות המנצחים; בריצה שבה ברגעים ספורים הכל יכול להתהפך והרגשה טובה יכולה להפוך לסיוט מתמשך: והרי זה כל היופי בריצת המרתון.

(ראדקליף אמנם רשומה גם לריצת ה – 10,000 מ' באתונה אך היא תחליט אם להשתתף בה רק לאחר ריצת המרתון, שהיא מבחינתה המטרה העיקרית).

מסלול המרתון באולימפיאדה יהיה שונה לחלוטין מן המסלולים עליהם קבעה ראדקליף את שיאיה המדהימים. היא לא תזכה לטמפרטורה של 4 מעלות כמו בלונדון או בשיקגו; היא לא תרוץ על מסלול "פנקייק"; והיא תיאלץ להסתדר ללא עזרתם של מושכי קצב מן המין השני. הזירה היא המסלול האימתני בין מרתון לאתונה, הכולל 17 ק"מ של עליה רצופה. מזג האויר הוא מזג אויר של קיץ יווני – חם ולח ובלתי נסבל. המבחן האולטימטיבי של היכולת הגופנית ושל כח הרצון. השאלה אם פולה מוכנה אליו היא השאלה שכולם מחכים לקבל עליה תשובה.

רצות רבות יכולות להפתיע: יפניות, רוסיות, קוריאניות וכמובן אתיופיות וקנייתיות (שימו לב לאוקאיו, מנצחת מרתון לונדון). מתחרה אחת ראויה לציון מעל כולן: קתרין נדרבה הקנייתית. אם יש לפולה מתחרה כמעט שווה, "על הנייר", הרי שזו נדרבה. בעלת תוצאת שיא של 2:18:47, נדרבה כבר הוכיחה שהיא מסוגלת לרוץ מהר ולנצח. רלוונטית עוד יותר היא הצהרת הכוונות שלה ממרתון בוסטון השנה. בתנאי חום קשים, במסלול מאתגר, הפגינה נדרבה יכולת מרשימה ביותר כשניצחה את יריבתה האתיופית אלפנש אלמו (שגם אותה יש לקחת בחשבון ברשימת המועמדות). בהנחה המתבקשת שהמסלול באתונה לא יאפשר לרוץ בקצבים הדמיוניים של 2:15, הרי שצפויה לפולה תחרות לא קלה מצידה של הקנייתית.

למרות הכל, העיניים נשואות אל פולה. התחושה היא שהכל תלוי בה. הלב אומר שמגיע לה, מגיע לה שהאולימפיאדה הזו תיזכר, בין השאר, כאולימפיאדה שלה.



פולה רדקליף הבריטת עושה "בית-ספר" לרצות האפריקאיות

פול טרגאט (קניה):


משיאנית עולם אל שיאן עולם. מפולה אל פול. ממס' 4 הנצחית אל הסגן הנצחי. אם תרצו – יאן אולריך של האתלטיקה הקלה. ליאן אולריך היה לרוע מזלו את ארמסטרונג, לפול טרגאט – אחד הרצים המדהימים והכשרוניים בכל הזמנים – היה את היילה גברסלאסי. מה שאומר שלמרות שרץ תוצאות מדהימות לפי כל קנה מידה, למרות שקבע שיאים עולמיים, תמיד היה שם הקיסר להזכיר לו שהוא רק השני מכולם (כך על המסלול, נזכיר שטרגאט בכל זאת זכה 5 פעמים באליפות העולם במירוצי שדה ומחזיק גם בשיא העולם בחצי מרתון...). מי שאלמלא "גברה" היה אולי מוכתר כגדול רצי הארוכות בכל הזמנים, נאלץ באופן קבוע לראות את הגב של האתיופי הנמוך ממנו בראש. והשיא האכזרי כל כך הגיע על בימת האולימפיאדה, כשבגמר ה – 10,000 מ' בסידני ניצח גברסלאסי את יריבו המושבע בפער שהיה קטן מהפרש הנצחון בריצה ל – 100 מ'. כתף אל כתף עד הסיום, הבדל של מאית השניה, עד כדי כך, שנדרש שימוש בפוטו-פיניש כדי לפענח את זהות המנצח. זו הסיבה שלפול טרגאט אין בכיסו מדליית זהב אולימפית. וזו הסיבה שהאתגר שלו לזכות בכזו מדליה מהווה את אחד הסיפורים המרגשים של התחרות.

המעבר של טרגאט אל ריצת המרתון לא היה חלק כמו המעבר של פולה. באופן אירוני, גם כאן נכנס טרגאט לנעליים של הסגן הנצחי. כשרץ 2:05:48, תוצאה שהיתה אמורה להיות המהירה בכל הזמנים, מצא לפניו מכשול חדש: חאלד קאנוצ'י שרץ 2:05:38. שוב טרגאט מדהים אך שוב הוא רק מספר שניים. גם במרתון, מספר פעמים חזר על עצמו התסריט: זמן מעולה, הפסד בסיום.

ואז הגיעה הריצה במרתון ברלין של שנת 2003. בחיוך רחב ושופע בטחון עצמי, הסביר טרגאט שהוא הגיע במטרה לשבור את שיא העולם. התנאים היו תנאי מעבדה ממש: טמפרטורה מושלמת, אפס רוח, מסלול שאין בו שום קטע שדומה באופן דחוק לעליה, שני מושכי קצב שהגיעו כדי לעבוד עבורו. טרגאט סיפק את הסחורה ורץ תוצאה היסטורית של 2:04:55 (ממוצע של2:58 דק' לק"מ!). אלא שגם הפעם, כמעט שחזר על עצמו התסריט המוכר. אחד ממושכי הקצב, סמי קוריר, הרגיש מספיק טוב כדי להישאר עם טרגאט כמעט עד הסוף. 300 מ' לפני הסיום, טעה טרגאט כשהמשיך לרוץ אחרי הרכב המוביל וכמעט שסטה מן המסלול. קוריר סגר את הפער עד שטרגאט התעשת ובסיום הפער ביניהם היה של שניה אחת בלבד. סמי קוריר יהיה אחד המתחרים העיקריים של טרגאט במרתון באתונה.

כתבים מספרים שטרגאט מתאמן כפי שלא התאמן מעולם; שהוא גומע מרחקים של עד 60 ק"מ ליום (!) בהכנה לאולימפיאדה, בתנאי גובה ובחברת רצים מצויינים. הוא לא מסתיר את המטרה שלו, הוא לא מפחד מהצהרות. הוא מגיע לאתונה במטרה אחת ויחידה: לנצח. פציעה בגיד אכילס מנעה ממנו השתתפות במרתון לונדון באפריל ואולי טוב שכך. ההכנות שלו אידיאליות מבחינתו. אבל האתגר גדול.

וכמו פולה, גם פול מתמודד בזירה הבלתי-צפויה מכולן. נסו להיזכר מתי בפעם האחרונה ניצח פייבוריט בריצת מרתון אולימפית. זה כמעט לא קורה. כמו פולה, גם פול ימדד ביכולת להתמודד עם תנאי מזג אויר ומסלול שאין ביניהם כל דמיון למסלולים עליהם התחרה בהצלחה עד כה. ויותר מפולה, פול יתמודד מול רשימה בלתי נגמרת של מתחרים חזקים ביותר. נזכיר אחדים מהם: סמי קוריר, גזנגה אברה האלוף האולימפי מאתיופיה, ג'ואד ג'אריב אלוף העולם ממרוקו ששיפר את תוצאתו וירד את גבול ה – 2:07 ש' במרתון לונדון השנה, סטפאנו באלדיני האיטלקי שהקדים בעבר את טרגאט במרתון לונדון ותמיד נוטה להצטיין באליפויות הגדולות, לי בונג ג'ו הקוריאני, הנדריק רמאלה הדרום אפריקאי, אל מועזיז המרוקני, ועוד רבים אחרים. משום מה, נדמה שבאליפויות הללו תמיד מגיח איזה אנדרדוג בלתי-מוכר ולוקח את כל הקופה. אי אפשר לזלזל אף פעם ברצים הספרדיים (כולל חוליו ריי, מקום שני באליפות העולם בשנה שעברה). במשפט אחד: הכל פתוח.

ובכל זאת, הסיפור של המרתון יהיה הסיפור של טרגאט. כל מנצח אחר והמרתון יזכר כעוד מירוץ במסגרת האולימפיאדה, לא אטרקטיבי במיוחד. נצחון של טרגאט, אם יתרחש, יהיה אחד הרגעים היפים והמתוקים של אתונה 2004. באופן אישי, הייתי מאוד רוצה לראות את זה קורה.


פול טרגט. רעב למדליית זהב אולימפית

היילה גברסלאסי (אתיופיה):


היילה, היילה, היילה. מה יש לנצח שעוד לא ניצחת? איזה שיא עוד לא קבעת? איזה הישג טרם השגת? גדול הרצים למרחקים ארוכים בכל הזמנים (לדעתי) יתחרה בפעם האחרונה על מסלול האתלטיקה באולימפיאדת אתונה (לפי הצהרותיו), בנסיון לזכות במדליית זהב שלישית ברציפות.

עונה זו היא עונת המעבר עבור הקיסר. רגע לאחר האולימפיאדה, יעבור לקריירה שניה של ריצות מרתון, מתוך כוונה ברורה לקבוע גם שם סטנדרטים חדשים ואחרים – שיא עולמי ולא פחות. מעטים יסכימו להמר נגדו. כבר נמסרה הודעה על תחרות היעד הראשונה ולא נצטרך לחכות הרבה. כבר באוקטובר מתוכנן גברסלאסי לרוץ במרתון אמסטרדאם. אבל לפני כן, יש לו עסק שעליו לסיים על המסלול.

כראוי לקיסר, דאג גברסלאסי להותיר אחריו יורש. קנניסה בקלה נראה במידה רבה כמו גירסה חדשה, משופרת, של המקור. אותה נמיכות קומה, אותו מזג נוח וחיוך כובש, אותה דומיננטיות מוחלטת. אותו רעב לנצחונות ולשיאים עולמיים. השנה היא השנה שבו היילה, שהקפיץ את השיאים העולמיים במדרגה אחת לפחות בשנות ה – 90', ששמר על יציבות נדירה משך יותר מעשר שנות תחרות, הפסיד את שיאיו ליורש הצעיר. היילה, שניכר כי הפסיד צעד אחד או שניים מיכולת הסיום המדהימה שלו אך עדיין רץ תוצאות ברמה הגבוהה ביותר (26:41 ב – 10,000 העונה, 26:30 לקראת סוף 2003), מוצא עצמו מתקשה להתמודד עם קבוצת הפנומנים האתיופיים הצעירה (בקלה, סילשי סיהן). במשפט בלתי-נשכח הוא הצהיר לאחר הפסד בסיומת לסיהן: “26:41 is pretty good speed for a marathoner". כזה הוא גברסלאסי השומר תמיד על פרופורציה ועל הומור ומפרגן תמיד למתחריו.

עדיין אנו מצפים ל- show-down, לעימות המשולש בין בקלה, גברסלאסי וסיהן בריצת ה – 10,000. המטרה הראשונה שלהם תהיה להפגין שוב את אותה העליונות הקבוצתית על פני הקנייתים, כפי שעשו באליפות העולם בשנה שעברה (כשרצו את החצי השני של המירוץ בקצב חסר תקדים של פחות מ – 13 דק'!). לפני הסדר הפנימי ביניהם, הם ירצו לדאוג שאתיופיה תיקח את כל שלוש המדליות. בשני הסיבובים האחרונים – כל אחד מהם יילחם עבור עצמו.

נודה באמת: רוב הסיכויים שקנניסה בקלה הוא שיזכה בזהב ושחבריו יתחרו ביניהם על הכסף. כך או כך, ההזדמנות האחרונה לראות על המסלול את החיוך של היילה היא הזדמנות שאסור להחמיץ. בין אם נראה אותו מניף ידיו לנצחון אחרון ולמדליית זהב נוספת ובין אם נראה אותו מחבק את חבריו כשמדליית הארד לצווארו, נרצה לזכור את התמונות הללו. נשמור אותן בזכרון איפשהו ליד תמונות הפרישה של מייקל ג'ורדן. מבחינתי, אולימפיאדת אתונה היא לפני הכל, הופעת הסיום של אחד מגדולי הספורטאים בכל הזמנים. אם יש תחרות שלקראתה יש להכין את הקלטת מראש, שבשבילה מוצדק לברוח מהעבודה בזמן ולא לפספס אף שניה – זוהי ריצת ה – 10,000 מ'.

אולימפיאדה מהנה לכולנו.



היילה גבראסילאסי (שמאל) לצד קנניסה בקלה (באמצע) בתום ריצת 10,000 המטרים באליפות העולם באתלטיקה שהתקיימה בפאריז, 2003

הודבק ב שני, אוגוסט 09 @ 11:47:09 IDT על ידי dovevm
 
קישורים קשורים
· עוד בנושא אתונה 2004
· כתבות מאת dovevm


הכתבות הנקראות ביותר
בנושא אתונה 2004:

אגדות אתונה?

 
דירוג הכתבה
דירוג ממוצע: 3
הצבעות: 7


אנא דרג כתבה זו:

מעולה
טוב מאד
טוב
רגיל



 
אפשרויות

 גירסה להדפסה  גירסה להדפסה

 שלח עמוד זה לחבר  שלח עמוד זה לחבר

 
נושאים קשורים

אתונה 2004

Web site powered by PHP-NukeWeb site powered by HebNukeR

כל התמונות והסמלים המסחריים אשר באתר זה שייכים לבעלייהם החוקיים. הערות המשתמש שיכות להם וצוות האתר אינו אחראי לגביהם.
כל שאר התוכן אשר נמצא באתר שייך על פי חוק לצוות האתר © 2004. מבוסס קוד פתוח תחת רשיון GNU/GPL

מנהלי האתר עושים מאמצים רבים כדי לשמור על האתר ברמה גבוהה, ומבלי לפגוע באיש.
באם ראיתם נתונים אשר נראים לכם שגויים, פוגעים, או סתם לא לעניין, אל תהססו ליצור קשר, בכתובת: [email protected]
מועדון ריצה, מועדון טריאתלון, ריצה למרחקים, ריצות ארוכות, טריאתלון, מרתון, תוכניות אימונים, אתלטיקה, אופניים, ספורט, ריצה, תזונה, בריאות, כושר, מרתונים, טריאתלונים, עזרה, הטבות לספורטאים, ישראל, Ayalot- Israeli Runners Club

Powered © 2003 by PHP-Nuke :: Hebrew Ver. HebNukeR 2.0 © 2004 by HebNukeR.org. All Rights Reserved ::
העמוד נוצר תוך: 0.175 שניות

Sapphire theme is Copyright @ 2004 by ZED28 www.tomkinson.org
תורגם לעברית על ידי www.tool-forum.vze.com