מאת צביקה יהלום
מרוץ גליל-ים ע"ש זיו גרוך, המוכר כמרוץ גליל-ים, מתקיים מדי שנה, בזכותם של שני גופים עיקריים: מועצה אזורית חוף השרון ומועדון "איילות", וכמובן מתנדבים נוספים שבלעדיהם קשה לקיים מרוץ בסדר גודל כזה.
השנה השתתפו בשרשרת המרוצים: 42 ילדים, 19 הלכים, 88 רצים למרחק 5 ק"מ ו-340 רצים למרחק 10 ק"מ. חשבון פשוט ממעמיד אותנו על 489 רצים, ולזה יש להוסיף את אלה שרצו אך לא מוספרו.
מפעל זה ע"ש זיו גרוך, מעיד שוב שספורט הריצה וההליכה עדיין עממי ופופולארי, למרות "חוסר האטרקטיביות" שבו, בעיני הקברניטים והשולטים בספורט הישראלי.
מימין- יונתן מלכא מאיילות (מקום שני כללי במקצה ה-5 ק"מ). משמאל- דן אלתרמן מאיילות (מקום שני כללי במקצה ה-10 ק"מ).
למרוץ זה מספר יתרונות המקנים לנו, הרצים, את הדרייב להשתתף בו, מעבר למעשה ההנצחה:
ראשית, מיקום ההתארגנות על מגרש דשא הטובל בצל החורש והססגוניות של המשתתפים ודוכני המכירה, מקנה לאירוע מעין מראה של פסטיבל בזעיר אנפין. כולם מתחככים בכולם, מפגש חברים, החלפת חוויות, עצות, ורכישת ציוד ספורט (אולי יואילו בעלי הדוכנים להכריז על מבצעי מכירה מיוחדים באירועים אלו ונצא כולנו נשכרים?!).
שנית, מסלול המרוץ. מעטים מסלולי הריצה במדינתנו שאינם עוברים במשטחי אספלט. אמנם למשטח אספלט יתרון יחסי לאלה שחשוב להם להוריד מספר שניות מתוצאתם, אך כמדומני שרובנו מעדיפים מסלול כורכר הטובל בפרדסים ושדות. מה עוד שמסלול מסוג זה מיטיב עם מערכת השלד, שממילא אנו מתעללים בה לא מעט.
שלישית, מרוץ גליל ים נחשב, לפחות בעיני, מסוג המרוצים המשפחתיים. מדי שנה בשנה מגיעים אלה שאולי מגיעים פחות למרוצים אחרים אך על זה לא מוותרים. מעיני לא משה התמונה של הזנקת מרוץ זה במתכונתו הישנה, לפני מספר שנים, ע"י יוסי אבני זכרו לברכה, ממיטת חוליו בבי"ח מאיר. באיזה שהוא מקום אני מרגיש שאני חב לעצמי חוב, ובמרוץ זה אני מתייחד גם עם זכרו של יוסי (מבלי לגרוע מחשיבות זכרו של זיו).
רביעית, במרוץ זה ניתנת במה לדור הצעיר. לראות 42 ילדות וילדים, מזנקים במלוא הרצינות למטרה ספורטיבית ושלא על מנת לקבל פרס (ורובם בוודאי מבינים שרק מיעוטם יזכה בפרס), לכשעצמה מרחיבה את הלב. נראה לי שמקצה זה מהווה את גולת הכותרת של המפעל כולו, שאם לא הם, אין עתיד לענף הספורט שכה חביב עלינו.
רון גרים (משמאל) מאיילות מסיים את מקצה ה-10 ק"מ. גרים ייצג אותנו בקרוב, 17.10.04, בחצי מרתון אמסטרדם.
יורשו לי מספר הערות/הארות, כשופר לתגובותיהם של עמיתים (אשר ידועות למארגנים ויילקחו בחשבון בשנה הבאה):
נקודת ההתרעננות שודרגה השנה ונהנינו ממזון קל וטעים. גם כמות המים הייתה מספקת ועל כך תודתנו.
רצוי להבא להזניק בשעה מוקדמת וקרירה יותר
על נקודת הסיבוב בקילומטר החמישי להיות ברורה יותר
רצוי שהמזניק יקרא חזק יותר ע"מ שישמע גם בשורות האחרונות
ההערות הקטנות הנ"ל אינן גורעות מהיתרונות הגדולים והרבים שמקנה מפעל זה. אנו משפחת הרצים (הרשו לי לדבר בשמכם) מחזקים בראש וראשונה את משפחת גרוך ואחריה את מארגני המרוצים. המשיכו לארגן המפעל ואנו נשוב להשתתף בו בכל שנה.
בברכת בריאות ושנה טובה, צביקה יהלום.
ראובן מילמן מאיילות, שלאחרונה החל לעמוד על הפודיום יותר מתמיד, גם הפעם עמד על הפודיום (מקום שני במקצה ה-5 ק"מ ותיקים 44-40).
לתמונות מהתחרות לחצו כאן
לתוצאות התחרות לחצו כאן
