התחברות או רשום
אפשרויות באתר

כ ל ל י
· דף הבית
· פרטים על מועדון "איילות" והרשמה


· פורום איילות
כניסה לפורום
· המיוחדים!
· גלריית תמונות גדולה
· מחשבונים לריצה
· כל הכתבות (לפי נושא)
· כל הכתבות (לפי חודש)
· תחזית תחרויות 2006
· תחזית תחרויות 2007
· כל הסקרים שפורסמו
· קישורים
· שאלות נפוצות - FAQ
· 10 המאמרים הנצפים ביותר
· פינות קבועות

· תוכניות אימון
· ניתוחי ריצות מקצועיים
· ריצות ארוכות
· תזונה
· כושר ואימון
· פגיעות ספורט
· מרתון
· חדר כושר
· טריאתלון
· שחייה
· פינת החידריצה
· אתונה 2004
· חדשות מהארץ ומהעולם
· סקירות תחרויות
· טיפים נבחרים
· חברים כותבים
· כתבו על איילות
· רצים אגדיים מהעולם
· עדכונים על איילות
· ראיונות בלעדיים
· שירֶי ספורט

· חשבון המשתמש
· החשבון שלי(בחינם)
· הצע מאמר לאתר
· יומן אימונים אישי
· הודעות פרטיות
· רשימת חברי האתר


למורשים
· פנימי
 
מרתון פראג (2006) – זאטופק ואני
חברים כותביםמאת גל הדרי

הכל התחיל במרתון טבריה 2005 שהיה הראשון שלי, ולאחריו נסעתי ל- 5 חודשים בחו"ל. אומנם הטיול היה הצלחה גדולה אך לא השכלתי לשמור על כושר שאבד לי, כמובן, במהלך שהותי שם. לאורך כל הטיול בער בי הרצון לחזור לשגרת האימונים שלי, אך כמובן שרציתי להספיק כמה שיותר בכמה שפחות, עובדה שאילצה אותי לוותר על הריצה. אם כך, כשחזרתי לארץ, הדבר הראשון שעשיתי היה כמובן ניחשתם נכון – לצאת לרוץ. בחודש הראשון הריצות היו כבדות, ונקלתי למצב אבסורדי כאשר בראש אני יכול לרוץ באזור ה- 4 דק' לק"מ בנקל, אך לגוף הלא מאומן תוכניות משלו.

בשל עודף זמן ועודף מוטיבציה (שילוב קטלני), שבתי לאימונים אינטנסיביים במלוא הכוח לקראת מרתון טבריה 2006. לקחו בערך חודשיים עד שהגוף קרס, הברך אמרה את שלה בנושא והענישה אותי בהשבתה מלאה מריצה למשך חודשיים. חלומות המרתון התנפצו לרסיסים וכעת עמדתי בפני שוקת שבורה. אט אט התחלתי לאסוף את השברים ורוחי התעודדה כאשר הגיעה לאוזני האפשרות לרוץ מרתון במסגרת איש הברזל באילת. שבתי לאט ובזהירות לאימונים, ובניתי את כושר הריצה מחדש.

כשהלך וקרב התאריך המיועד הבנתי שהריצה באילת ירדה מהפרק ועליתי על רעיון חדש – מרתון בחו"ל. חיפשתי מרתון שיהיה בתאריך קרוב לחצי מרתון (ירושלים במקרה שלי) וכזה שלא אצטרך לשבור תוכניות חיסכון בשבילו. לאחר בדיקה קצרה, מרתון פראג היה האופציה הטובה ביותר: עיר יפיפייה, דילים נוחים ואפשרות להרשמה עד יום לפני המרוץ במקום. האימונים שלי קיבלו תפנית כאשר הוצבה המשוכה: לרדת מגבול 3 השעות. התמקדתי בעיקר בריצות הארוכות שהגיעו עד 40 ק"מ, ומסגרת שבועית של 100 ק"מ פחות או יותר.

נחתתי בפראג ביום חמישי, ונרשמתי באקספו למרתון שיערך ביום ראשון. אומנם זו תחרות ראשונה שלי בחו"ל אבל נראה לי שאפשר היה להשקיע קצת יותר מאוהל קטן עם כמה דוכנים לא מעניינים. רצתי בחמישי ושישי ריצות קלות ונחתי ביום שבת שלפני התחרות. ויתרתי על ארוחת הפסטה ביום שלפני התחרות לטובת ביקור ב"קרלובי ורי", מקום שבהחלט מעניק השראה.

בתוך התיק שקיבלתי, היו כמה קופונים, עלונים משעממים וכמובן הצ'יפ. הצ'יפ קשור לרצועה שאותה מהדקים סביב הרגל. כבר באותו הרגע הייתה לי הרגשה רעה לגביו. בבוקר התחרות קמתי 4 שעות לפני הזינוק, אכלתי משהו קטן ונסעתי לנק' הזינוק. הייתי בין הראשונים והתחלתי בחיפושי אחרי כוס קפה. לא שיערתי שבמקום כל כך תיירותי, יהיה כל כך קשה להשיג כוס קפה ב- 8 בבוקר. התרוצצתי בין הרחובות, ובסוף הצלחתי לקבל את הקפה במזללה מקומית שזה עתה נפתחה בעצלות לאורו הראשון של הבוקר.


גל הדרי במרוץ עין-גדי (כשלושה חודשים לפני מרתון פרג).

מזג האוויר היה, בהחלט, לטובת הרצים. בערך 20 מעלות, אך עם שמים מעוננים ולחות נמוכה יצרו מזג אוויר מצויין לריצה. נחילים של אנשים החלו לזרום לכיוון הכיכר המרכזית שם יוזנק המרוץ בשעה 9 בדיוק. בצד הוצבו שירותים ניידים, שמהם השתרכו שורות של רצים כבר שעה לפני תחילת המירוץ. כ- 20 דקות לפני הזינוק מסרתי את התיק לשמירת החפצים ופניתי לערוך חימום, אך פתאום הבחנתי שמשהו חסר. נזכרתי שהצ'יפ שלצורתו החדשה אני אינני רגיל, נשאר בכיס המכנסיים שנמצאים בתוך התיק שמסרתי לשמירה.
על שמירת החפצים הופקדו כמה תלמידות בית הספר שאנגלית היא לא שפת אימם. הסברתי להן את המצב הקריטי שאני נמצא בו, ולאחר כמה דקות של שיכנוע הן הסכימו לחפש את התיק בין אלפי התיקים שכבר היו מסודרים על המדפים. לאחר עוד כמה דקות ארוכות ויקרות נמצא התיק שלי, והצ'יפ הוצמד לרגלי. נשארו לי עוד 10 דקות עד לזינוק ועוד לא התחלתי בחימום... התחלתי בריצה קלה לכיוון נק' הזינוק וכמובן לשירותים כהרגלי בקודש לפני מרוצים. התור עדיין היה ארוך גם כאשר נשארו 5 דק' לזינוק. למזלי השירותים היו קרובים לזינוק והצלחתי להתייצב כ- 2 דק' בטור הרצים.

לריצה התייצבו כ- 3700 רצים מכ- 70 מדינות, המרתון הרב-גוני ביותר בעולם. התוכנית הייתה מאוד פשוטה: למצוא את הפייסר של 3 השעות ולרוץ איתו עד לקו הסיום. כשאתה מגיע לטור כ- 2 דק' לפני הזינוק, לא צריך להתפלא שאתה נמצא עם רצים של 5 שעות. יריית הפתיחה נשמעה והטור החל להתקדם לעבר קו הזינוק. ביזבזתי כמעט דקה (!) שלמה עד שהגעתי לקו הזינוק. מעניין מה קורה במירוצים של 40 אלף משתתפים...

פתחתי בקצב מהיר ביותר של פחות מ- 4 דק' כדי לנסות ולהדביק את הפער עם הפייסר, כך במשך 3 הק"מ הראשונים. לאחר מכן הבנתי שזהו קרב אבוד ועלי להחליף תוכנית, כי בקצב כזה אני לא אסיים אפילו את המרתון. מהק"מ ה- 3 עליתי לקצב של קצת יותר מ- 4 דק' לק"מ שהיה לי נוח והתמדתי בו. בק"מ ה- 8 הרגשתי שהרגל שלי חסרת תחושה, תופעה שכבר קרתה לי כמה פעמים באימונים וחלפה עם הזמן. כאן המצב היה שונה, חוץ מהנוקשות הרגשתי גם מתיחה בשרירים של כף הרגל ואפילו עצרתי למתיחה של כמה שניות שלא עזרה במיוחד.

הרגל המשיכה לכאוב. מה עושים במצב כזה? ממשיכים לרוץ. המשכתי עד הק"מ ה- 14 שם נכנסים חזרה למרכז העיר. בכניסה עומדים בצידי הדרך מאות אנשים, מעודדים, מוחאים כפיים, זורקים מילות עידוד ומסתכלים עליך במבטי הערצה. זריקת העידוד נתנה לי כוחות מחודשים וכבר שכחתי מהכאבים ברגל שעם הזמן כבר לא הרגשתי אותם. ההרגשה השתפרה והתקדמתי לנק' חצי המרתון באותו קצב ובמורל גבוה. לאורך הדרך פזורות להקות ותזמורות שמנגנות ופשוט מזרימות אנדרנלין לתוך הגוף.

הריצה הלכה לפי התכנון והגעתי לנק' חצי המרתון ב +:1:29 שע'. לפי התכנון אני רץ את החצי הראשון ב- 1:30 שע' ואת השני בדקה פחות, כך שבנתיים הכל הולך למישרין. לאורך המסלול, המרווחים של 5 ק"מ היו פזורות תחנות חלוקה של מים, איזוסטאר, חתיכות בננה וספוגים. אני אישית מעדיף ג'לים על אוכל מוצק לכן, השארתי את הבננות לפעם אחרת. הצעת יעול חשובה ולא כרוכה ביזם פרטי שישקיע אלפי דולרים, היא הגשת המים בכוסות גבוהות עם עדיפות לכוסות קרטון כך שהמים ישארו בכוס.

המשכתי בקצב ריצה של 4:15 דק' לק"מ בקירוב עד הק"מ ה- 26. לפי החישוב שלי באותו רגע יספיק לי קצב של 5 דק' לק"מ כדי להשיג את היעד והורדתי את המהירות. כשהגעתי לנק' הביקורת בק"מ ה- 33 נחתה עלי התובנה שמרתון הוא 42 ק"מ ולא 40 כמו שחישבתי בטעות. הטעות המביכה הובילה אותי למצב שבו אהיה חייב לרוץ את 9 הק"מ הנותרים בקצב של 4:00 דק' לק"מ במידה וארצה לרדת מגבול 3 השעות. מה עושים? מעלים את הקצב עד ל- 4 דק' לק"מ. עד הקילומטר ה- 40 ניקרה בראשי המחשבה שאני אתקל בקיר הידוע לשימצה ואצטרך להדס עד קו הסיום. המשכתי לרוץ ולשים לב טוב לשעון, למרות שמשום מה הקילומטרים בשלב הזה נראים הרבה יותר ארוכים...

הגעתי לקילומטר ה- 40 בחזרה במרכז העיר בקצב המתוכנן והתחלתי להגביר טיפה מהירות. בשלב הזה כבר אפשר לראות מספר לא מבוטל של אנשים "זוחלים" או מתיישבים לצידי הדרך. הרצים שלפני האטו את הקצב, וניצלתי זאת כדי לעקוף אותם. הגעתי לשדרה המרכזית שם מחכים מאות מעודדים והק"מ ה- 42. לקול תשואות הקהל, החלטתי לתת להם "הצגה" ונתתי ספרינט לאורך מאתיים המטרים האחרונים תוך כדי שאני עוקף מתחרים וזוכה לעידוד נמרץ מהקהל.

כך, לבוש בחליפת ריצה בכחול לבן, אני מרים את הידיים גבוה למעלה וחוצה את קו הסיום ב 2:58:19 שע'. נוטל את המדליה שזכיתי בה ביושר ומתקדם לעבר תחנת השתייה ופינת העיסויים. כך הסתיים מרתון מדהים בעיר עוד יותר מקסימה ויפהפיה בתוצאה מצויינת מבחינתי. מכאן אני יכול רק להמליץ על המרתון המיוחד הזה, שבו קבעתי שיא מיוחד – מחסום 3 השעות נפרץ. לסיום רק אומר: להתראות פראג, שלום אירופה ונתראה בשנה הבאה.

לחצו כאן לסקירתה של אלה סקלן ממרתון פראג, 2004.

הודבק ב שבת, מאי 20 @ 15:41:35 IDT על ידי Dovevm
 
קישורים קשורים
· עוד בנושא חברים כותבים
· כתבות מאת Dovevm


הכתבות הנקראות ביותר
בנושא חברים כותבים:

שרדתי את מרתון בוסטון 2004

 
דירוג הכתבה
דירוג ממוצע: 4.6
הצבעות: 5


אנא דרג כתבה זו:

מעולה
טוב מאד
טוב
רגיל



 
אפשרויות

 גירסה להדפסה  גירסה להדפסה

 שלח עמוד זה לחבר  שלח עמוד זה לחבר

 
נושאים קשורים

חברים כותבים

Web site powered by PHP-NukeWeb site powered by HebNukeR

כל התמונות והסמלים המסחריים אשר באתר זה שייכים לבעלייהם החוקיים. הערות המשתמש שיכות להם וצוות האתר אינו אחראי לגביהם.
כל שאר התוכן אשר נמצא באתר שייך על פי חוק לצוות האתר © 2004. מבוסס קוד פתוח תחת רשיון GNU/GPL

מנהלי האתר עושים מאמצים רבים כדי לשמור על האתר ברמה גבוהה, ומבלי לפגוע באיש.
באם ראיתם נתונים אשר נראים לכם שגויים, פוגעים, או סתם לא לעניין, אל תהססו ליצור קשר, בכתובת: [email protected]
מועדון ריצה, מועדון טריאתלון, ריצה למרחקים, ריצות ארוכות, טריאתלון, מרתון, תוכניות אימונים, אתלטיקה, אופניים, ספורט, ריצה, תזונה, בריאות, כושר, מרתונים, טריאתלונים, עזרה, הטבות לספורטאים, ישראל, Ayalot- Israeli Runners Club

Powered © 2003 by PHP-Nuke :: Hebrew Ver. HebNukeR 2.0 © 2004 by HebNukeR.org. All Rights Reserved ::
העמוד נוצר תוך: 0.097 שניות

Sapphire theme is Copyright @ 2004 by ZED28 www.tomkinson.org
תורגם לעברית על ידי www.tool-forum.vze.com