התחברות או רשום
אפשרויות באתר

כ ל ל י
· דף הבית
· פרטים על מועדון "איילות" והרשמה
· מועדון הכושר קורפוס
· לזכרו של יוסי אבני


· פורום איילות
-פורום איילות ריצה וטריאתלון
-פורום איילות אופניים
· המיוחדים!
· מחשבון הריצה המתקדם בעולם
· גלריית תמונות
· מחשבונים לריצה
· כל הכתבות (לפי נושא)
· כל הכתבות (לפי חודש)
· תחזית תחרויות 2007
· תחזית תחרויות 2008
· כל הסקרים שפורסמו
· קישורים
· שאלות נפוצות - FAQ
· 10 המאמרים הנצפים ביותר
· פינות קבועות

· תוכניות אימון
· ניתוחי ריצות מקצועיים
· ריצות ארוכות
· תזונה
· כושר ואימון
· פגיעות ספורט
· מרתון
· חדר כושר
· רפואת ספורט
· שחייה
· פינת החידריצה
· חדשות מהארץ ומהעולם
· סקירות תחרויות
· טיפים נבחרים
· חברים כותבים
· כתבו על איילות
· רצים אגדיים מהעולם
· עדכונים על איילות
· ראיונות בלעדיים
· ספורטאי החודש
· שירי ספורט

· חשבון המשתמש
· החשבון שלי(בחינם)
· הצע מאמר לאתר
· יומן אימונים אישי
· הודעות פרטיות
· רשימת חברי האתר


למורשים
· פנימי
 
תזונה בקרב אתלטים
תזונהמאת אסתר גונן. מתוך:
המרכז לקידום המיחשוב והטכנולוגיה בחינוך, מק"מ חיפה
באדיבות יהודה

תזונת האתלט הינה תחום חדש יחסית , ועם זאת הוא מצריך מידה רבה של ידע ותחכום , עקב מורכבותן של הבעיות הכרוכות בו והנסיון לפתור אותן על הצד הטוב ביותר. כשבאים להגדיר את צרכי האתלט ולהמליץ לגבי תפריטו, נלקחים בחשבון משתנים רבים: מין, גיל, מצב פיסיולוגי ותזונתי, הרגלים, התנאים בהם חי ופועל האתלט, לאיזה סוג שרירים מתאימה ההתמחות הספורטיבית שלו, משך הפעילות התחרותית, משך האימונים - מידת התכיפות והאינטנסיביות שלהם, התנאים הסביבתיים בהם מתנהלת הפעילות הספורטיבית, ולבסוף - המשאבים האופטימאליים העומדים לרשות האתלט ולרשותנו.

סוגי השרירים המעורבים במקצועות הספורט השונים נחלקים למספר קבוצות: קבוצה אחת היא "הסיבים הלבנים" (ה- Fast Twitch). מקור האנרגיה הכמעט מוחלט שלהם הינו מגליקוליזה אנאירובית ממאגרי גליקוגן השריר. כמות המיטוכונדריה ברקמה זו מועטה. שרירים אלה רגישים יותר לעייפות, אולם הם אלה המופעלים בפעילויות הדורשות עוצמה רבה ומהירה גדולה תוך זמן קצר מאוד (במקצועות קצרי טווח - עד 2 דקות: קפיצות לרוחק, לגובה, מוט, ריצות קצרות וכד'). קבוצה שנייה היא "הסיבים האדומים" (ה - Slow Twitch). מקור האנרגיה שלהם מגקליקוליזה אנאירובית ומחימצון חומצות שומן. הסיבים עשירים במיטוכונדריה. הם אינם מופעלים בפעילות בה נדרשת מהירות גבוהה, אולם הם עמידים בפני עייפות ומופעלים בפעילויות של משך זמן ממושך (ריצות ארוכות , כדורגל וכד') . ישנה קבוצת ביניים בין השתיים הנ"ל: (ה – Slow Oxidative Twitch ). זוהי קבוצת סיבים שבאמצעותה מפתחים מהירות וכוח. עמידותם בפני עייפות גדולה יותר והם עשירים יותר בכמות המיטוכנדריה שלהם מאשר הסיבים הלבנים. התפלגות סוגי הסיבים בגוף נקבעת גנטית, אך באמצעות אימונים ניתן לתגבר את הנטייה המולדת לסוג מסוים של פעילות ספורטיבית. נתונים אלה ואחרים יהיו הבסיס לעבודת התזונאי כאשר יקבע מהו התפריט המתאים ביותר לספורטאי שבטיפולו, על אילו נוזלים ימליץ ובאיזו כמות, באילו תוספות יש להשתמש (אם בכלל), מהם איבודי הנוזלים הוודאים והאפשריים ,מהי מהות סדר הקדימויות, כיצד ניתן למנוע עליה או ירידה במשקל הגוף (שאינן רצויות), וכיצד לתקן סטיות במשקל הגוף מבלי לפגוע ברמה האופטימלית של ביצועי הספורטאי.


קפיצה לרוחק- מקצוע הדורש כמות רבה של סיבים לבנים מהירי כיווץ

מטרתם של האתלט ושל מאמנו בטווח המיידי הינה, לרוב, השגת הישגים מקצועיים מקסימאליים, כשה"כלי" המשמש לכך הינו האתלט - גופו ונפשו. על התזונאי מוטל התפקיד לדאוג ל"כלי " זה, הן להגשמת הטרה של ההישג המקצועי והן לשמירה על ההישג ואף לשיפורו, תוך מניעת נזקים וצמצומם ותוך דאגה לאיכות חיי האתלט ולבריאותו בטווח המיידי, הבינוני והארוך (עם פרישתו מהעיסוק בספורט). למרבה הצער, למרות המודעות הגוברת וההכרה בצרכים התזונתיים המיוחדים של הספורטאים בעולם, הרי שבארץ הנושא עדיין לא קיבל את המקום הראוי לו. מקובל כיום שהצוות המקצועי המלווה ספורטאי עילית כולל: מאמן, רופא ספורט, פסיכולוג, פיזיותרפיסט ותזונאי, כשכל אחד שווה בחשיבותו. בשנות השישים, בעקבות לקיחת דגימות מרקמת שריר, התברר מעל לכל ספק שעיקר האנרגיה הנצרכת בעבודת השריר מקורה בפחמימות ובשומן ATP), נוצר באופן אירובי או אנארובי). ייצור האנרגיה בנתיב האנארובי מתרחש בתחילת הפעילות הגופנית או בפעילות בעוצמה גדולה, אך גם בפעילות ממושכת יחד עם הנתיב האירובי, כאשר המערכת הזאת אינה יכולה לספק את כל הצרכים האנרגטיים. הפקת האנרגיה בנתיב האירובי יעילה יותר מזו שבנתיב האנאירובי (39 ATP לעומת 3ATP ליחידת גלוקוז) . לגליקוליזה האנאירובית יש פוטנציאל של עד 2 דקות פעילות, ועל כן מערכת זו תהא חשובה לפעילות של עד 2 דקות. קיימת תקופת ביניים בין המטבוליזם האנאירובי לאירובי שהיא, למעשה, ה"גרעון בחמצן", כאשר הדרישה לאנרגיה גבוהה מהכמות שיכולה להיות מסופקת במערכת האירובית, המופעלת בהדרגה. בסוף הפעילות צריכת החמצן מוגברת מאוד, ואז ישנו פיצוי לגרעון. המטבוליזם האירובי מתרחש בתחנות הכוח של התא (מיטוכנדריון) . פעילות אירובית ממושכת תגדיל את מספריו, ומכאן תפוקת האנרגיה תגדל. ישנם מספר מקורות אנרגיה לפעילות אירובית: גלוקוז מהכבד המובל לשריר באמצעות הדם, מאגר הקליקוגן בשרירים, חומצות שומן מהשריר וגופי קטו שמשמשים כמקור אנרגיה במצב הרעבה. התרומה היחסית של כל אחד מהם תלויה במספר גורמים: רמת צריכת האנרגיה וכמות האנרגיה הדרושה לפעילות תקבע את המאזן: רמת הפעילות, המחיר האנרגטי וכל האנרגיה הדרושה לפעילות, משך הפעילות, מצבו של האתלט (בריאותית ונפשית), הסטאטוס התזונתי של האתלט, מצב השריר ותנאים אקלימיים .

פרוטוקול מומלץ לטיפול באתלט

1. לתעד פעילות מפורטת של האתלט.
2. לתעד את העובדות האובייקטיביות והתחושות הסובייקטיביות של האתלט לגבי הגורמים התורמים להצלחתו (גנטיקה, תזונה, אימון, מצב רוח וכד') ולדון בהם.
3. לרשום אנמזה תזונתית ולקבוע סטאטוס תזונתי - הערכה תזונתית והערכה לגבי כושר גופני: נתונים אנתרופומטריים (על פי אחת השיטות הנסקרות בספרות, אשר הוכיחו עצמן בתזונת ספורט; גורמי סיכון:
(א ) של ענף הספורט הספציפי
(ב ) סכרת, יתר לחץ דם, גנטיקה וכד'; נתונים מבדיקות מעבדה.
4. לתעד דפוסי צרכים אנרגטיים: לרשום תיאור פעילויות ודפוסי אימון כגון: סוג פעילות, מרחק ריצה, עוצמת התרגיל, תנאים אקלימיים ועוד.
5. לרשום הרגלי צריכת מזון, ע"י שימוש בשאלון 24 שעות, הכולל: יום אימון אופייני, יום אופייני בתקופה שלפני תחרות, יום אופייני בתקופה של מנוחה מפעילות. בירור שינויים במשקל גוף בעבר , אלרגיות למזון, תוספות למזון - אילו ובאיזו כמות, הפרעות אכילה, על מי האחריות לקנות, הכנת והגשת המזון לאתלט, דפוסי צריכת נוזלים ומלחים, דחייה או העדפה של מזונות מסוימים, שימוש באלכוהול ושימוש ב"עזרים" שונים. להערכה אמינה מומלץ לתעד 7 - 3 ימים ולהשוות לצרכים.
6. להעריך צרכים אנרגטיים ולהמליץ על כמות אנרגיה מתאימה. יש להגיע למשקל גוף רצוי ו/או לשמור עליו. חשוב לדון עם האתלט בסכנה שבירידה דרסטית במשקל.
7. להעריך צריכת נוזלים: כמות, מהות והעדפות.
8. להכין תוכנית תזונה, שתתאים לצרכים האישיים ולהעדפות של האתלט, ולהסביר לו מהם השיקולים להזינו לפי תוכנית זו. על האתלט להבין מהם תפקידי אבות המזון והנוזלים, כיצד הם מפוזרים במזונותיו, ומהי תרומתם להישגם.
9 . לאתר את צורכי הספורטאי בויטמינים ובמינרלים, ולהחליט באילו תנאים, תכשירים וכמויות יש להשתמש בתוספות.
10 . ליידע את הספורטאי לגבי גורמי הסיכון הקשורים באורח חייו ולהביא בפניו את האלטרנטיבות המועדפות ביותר, תוך עידוד העדפות חיוביות. לאתר אבני נגף ולהתמודד עמן. לפתור בעיות הקשורות במזון במסגרת סדר היום השגרתי ולהתריע על כל גורם שמסכן את בריאותו של האתלט.


"הפקת האנרגיה בנתיב האירובי יעילה יותר מזו שבנתיב האנאירובי"

שיטת בניית התפריט

כיום, תזונאי ספורט רבים יותר מרכיבים תפריט לאתלט בשיטת 8 קבוצות המזון- שיטה המתבססת על שיטת קבוצות התחליף, והיא בעצם הרחבה שלה. הקבוצות הינן עשירות ב: 1) פחמימות מורכבות 2) חלבונים 3) פחמימות 4) שומנים 5) ויטמינים , 6) מינרלים 7) סיבים תזונתיים ו - 8) נוזלים ואלקטרוליטים.

פחמימות מורכבות

המקור הראשוני לגליקוגן השריר הינו הפחמימות המורכבות שבתפריט. פחמימות אלה הן, כידוע, מקור לערכים תזונתיים נוספים, כגון ויטמנים, מינראלים ולעיתים סיבים. בארוחה שלפי אירוע ספורטיבי ממושך ומאומץ (כ - 4 שעות לפני האירוע) יש לכלול פחמימות, וזאת על מנת להבטיח כי מאגרי הגליקוגן בלבד יהיו רוויים ויוכלו לספק גלוקוז למערכת העצבים המרכזית. ייתכן מצב בו מאגרי הגליקוגן בשריר יהיו רוויים, אולם אם הכבד מרוקן, עלול להיות מחסור בגלוקוז למערכת העצבים המרכזית בזמן הפעילות. במצב זה, למרות שפוטנציאל האתלט לביצוע המשימה יהא גבוה, הוא ייפגע כתוצאה מאי יכולתו להתרכז. צריכת פחמימות בימים שלפני האירוע תשמש כמקור לגליקוגן בשרירים. יכולת האתלט לפעול בעוצמה ולמשך זמן מושפעת ישירות מכמות הגליקוגן בשריריו. הפחמימות המורכבות תהיינה מקור האנרגיה העיקרי בתפריטו של האתלט (65%-60% מהקלוריות). אם מאגרי הגליקוגן בשריר לא יהיו רוויים, תפגע פעילותו של האתלט, והוא ייחלש. תשישות הרבה לפני הצפוי בפע חלבון. החלבון דרוש לאתלט לתחזוקה, לריפוי הפגיעות ולבנין השריר. היות והתפריט המערבי בדרך כלל עשיר בחלבון, תוספת של תכשירי חלבון מיותרת והצורך בה נדיר. למרות זאת, חברות מסחריות מנסות לשווק לספורטאים תכשירי חלבון או חומצות אמינו, בטענה שהדבר נחוץ לבניית שרירים שנהרסים במהלך הפעילות הגופנית. כאשר איזון הנוזלים אצל הספורטאי הינו קריטי, ולא תמיד ניתן להשיג את האיבודים, קיימת סכנה של איבוד נוזלים בהפרשת תוצרי הפירוק של האיבודים, קיימת סכנה עומס יתר על הכליות והתייבשות. לפיכך, ההמלצה לגבי כמות החלבונים בתפריט הינה כ - %15 מהאנרגיה (1.5 - 1 ג"ר לק"ג משקל גוף).

פחמימות פשוטות

פחמימות פשוטות אינן מומלצות בדרך כלל. אולם, מסתבר שצריכה של פחמימות פשוטות מיד לאחר פעילות ממושכת ומאומצת, כאשר מאגרי הגליקוגן ריקים, תגרום לייצור גליקוגן בקצב מואץ (קצב של פי שלוש מהקצב הבסיסי) בתוך שעתיים מהאירוע. אם צריכת הפחמימות הפשוטות תעוכב, גם קצב ייצור הגליקוגן יואט עקב עמידות גוברת של השריר בפני אינסולין, שמתפתחת במשך השעתיים שלאחר האירוע. זו גם הסיבה לכך שמיד לאחר אירוע מאומץ, הסף לטעם מתוק יורד והספורטאים משתוקקים למשקאות מתוקים יותר.

שומנים

על האתלט להכיר את המזונות ולדעת לזהות שומנים החבויים בתפריט. כיוון שרוב האתלטים שומרים על משקל גוף תקין ומשתדלים להימנע מצבירת רקמת שומן עודפת לאחוז המומלץ עבורם (יש להכיר בחשיבות קיומו של אחוז השומן הזה ובתפקידו) , עליהם ללמוד לצרוך מזונות דלי שומן, במיוחד אלה שמקורם בחי, ולהימנע מרטבים או מזונות שתכולת השומן שלהם אינה מוגדרת. כמות השומן הדרושה להם תתקבל בתפריט משומן ממקור צמחי, שיכיל חומצות שומן רב בלתי רוויות וחד בלתי רוויות. שתי הארוחות האחרונות שלפני האירוע (הזמן מהארוחה האחרונה עד לאירוע לא יהיה קצר מ - 4 שעות) לא יכילו כלל שומן, בכדי למנוע עיכוב בהתרוקנות הקיבה. מומלץ שהתפריט יכלול שומנים כ - %15 מהערך הקלורי.


פירמידת המזון עפ"י המלצת ה- FDA

ויטמינים ומינרלים

עלול להיווצר מצב של מחסור בויטמינים ובמינרלים באחד או יותר מהמצבים הבאים: כאשר אתלט מגביל את צריכת האנרגיה שלו במטרה לרדת במשקל/ בזמן מאמץ גופני מואץ כשגם הדרישה לאנרגיה מוגברת/ בעת צריכת כמויות גדולות של אנרגיה מפחמימות פשוטות בלבד/ בעת חרדה או עקה נפשית כלשהי/ במקרה של צריכת תרופות מסוימות.
אתלטים רבים צורכים תוספות של ויטמינים ומינרלים על דעת עצמם ושלא בהמלצת אנשי מקצוע, ובמקרים רבים הם צורכים את התוספות הלא מתאימות ו/או בכמויות הלא נכונות. יש להעריך את הכמות הדרושה לכל ספורטאי בכל שלב משלבי הפעילות שלו ואת הכמות המצויה בתפריט, ואם נוכחים במחסור, יש להתאים את התוספות החיוניות לאתלט ולדפוסי פעילותו. (ההערכה נעשית על פי ה - RDA ועד תוספת לכל 1000 קלוריות נוספות. לדוגמא: אם ה - 2000 RDA קלוריות, והתוספת לפעילות עוד 1500 קלוריות - מוסיפים עוד 0.75 מה - RDA ויטמינים ומינרלים.
ישנם היבטים נוספים לגבי ויטמינים ומינרלים מסוימים הקשורים בפעילויות ספורט, ולכך יש להקדיש סקירה נפרדת, כיוון שהצרכים הינם מגוונים לגבי כל ענף, גיל האתלט, השפעות סביבתיות, אקלימיות וחברתיות. אחת מהבעיות הבולטות בקרב ספורטאים הינה אנמיה, הן בגלל הגורמים הנ"ל הן כתוצאה מהמוליזה המכאנית של אריטרוציטים, הנגרמת כתוצאה מחבטות כנגד משטחים קשיחים בפעילויות ספורט מסוימות (קראטה, איגרוף, ריצה וכד').

סיבים תזונתיים

חשיבות הסיבים התזונתיים לאתלט - כחשיבותם לכלל האוכלוסיה . אולם, יש לזכור שהארוחות שלפני אירוע ספורטיבי יהיו דלות סיבים, וזאת בדי למנוע פריסטלטיקה של המעיים בזמן האירוע (פעילות גופנית אינטנסיבית מאיצה גם תנועתיות מעי) וכן בכדי שנוזלים לא יספחו על הסיבים אלא ייספגו במלואם.

נוזלים ולאקטרוליטים

כמויות מספיקות של נוזלים ואלקטרוליטים דרושות לפעילות ולתחזוק של התאים בגוף. הפחתה של 4% ממשקל הגוף עקב פעילות גופנית עלולה להפחית מנפח הדם ולפגוע בפעילות הקרדיוסקולרית ובתפקוד מערכות בקרת החום. מכניזם הצמא הינו בלתי אמין כאומדן לאיבודי נוזלים אצל האתלט. כשמופיעה תחושת הצמא, תהליך ההתייבשות למעשה כבר בעיצומו.
תתכן הפרשה של 4 - 2 ליטר זיעה לשעה בפעילות נמרצת ומתמשכת. על כן , צריכת נוזלים צריכה להתרחש לפני, במשך ואחרי פעילות גופנית. איבודי הנוזלים בזמן פעילות מתרחשים הן על ידי הפרשת זיעה והן דרך מערכת הנשימה. הכמויות הבסיסיות הנאמדות מותנות בפעילות סדירה של הכליות, בטמפרטורה נורמלית של הגוף, ובטמפרטורה והלחות של הסביבה, שאינן קיצוניות כשהגוף לא במצב קטבולי. ישנן 3 שיטות לאמוד את הצרכים הבסיסיים בנוזלים:
1. עפ"י צריכה קלורית - 1 מ"מ לקילוקלוריה.
2. עפ"י שטח פני הגוף - 1500 מ"ל לכל מטר רבוע.
3. עפ"י משקל לאדם ממוצע - 32 מ"ל לק"ג משקל גוף.
כתוצאה מעליה בחום הגוף, עקב עבודת שרירים, האתלט עלול להיחשף לסכנת התייבשות. ע"י אידוי הזיעה, מאבד הגוף חום לסביבה. אם אין לגוף נוזלים, חום הגוף עלול לעלות. במצב שכזה הפרשת השתן יורדת (בהשפעת ההורמון האנטידיורטי) והפרשת הנתרן מתעכבת (בהשפעת האלדוסטרון). תרומת התנאים האקלימיים והסביבתיים למאזן הנוזלים אינה מבוטלת. כאשר הטמפרטורה עולה על C28 והלחות גבוהה, הנוזלים המופרשים בזיעה אינם מתאדים וקשה לקרר את הגוף. בדרך כלל בתנאים שכאלה אין מקיימים אירועי ספורט. כאשר קיימים טמפרטורה ולחץ אטמוספרי נמוכה (במקומות גבוהים), ישנו איבוד נוזלים מוגבר דרך מערכת הנשימה בעקבות היפרונטילציה.


"הפחתה של 4% ממשקל הגוף עקב פעילות גופנית עלולה להפחית מנפח הדם ולפגוע בפעילות הקרדיוסקולרית ובתפקוד מערכות בקרת החום"

אלקטרוליטים

כשמופרשים נוזלים בפעילות גופנית, מופרשים, בין היתר, נתרן, אשלגן וכלור. ככל שהפעילות הגופנית תהא ממושכת יותר, יפריש האתלט זיעה פחות מרוכזת. תפריט שמכיל 81 - 6 גרם מלח ליום, יספק בדרך כלל את כמות הנתרן האובדת. אם אבודי הנוזלים מגיעים ל - 5 - 2.5 ק"ג ליום דרך הזיעה, או לפחות ל - %3 ממשקל הגוף, יש להמליץ על צריכת תפריט עשיר באשלגן. המשקל האופטימאלי (תוכן וכמות) כשבוחרים במשקה, יש לתת את הדעת לחשיבות שבמהירות ההתרוקנות של הקיבה וספיגת הנוזלים. הגורמים יקבעו את הטמפרטורה והאסמולליות. ככל המהירות הדרושה יהיו: נפח- שהנפח גדול יותר, כך תתרוקן הקיבה מהר יותר (עד לנפח של 500 מ"ל) . ככל שהמשקה יהא בטמפרטורה נמוכה יותר (עד C15 ), התרוקנות הקיבה תהא מהירה יותר ותתרום גם לקירור הגוף. שתייה שהאוסמולליות שלה רבה (מתכולה של פחמימות ואלקטרוליטים), עלולה למשוך נוזלים תוך תאיים לחלל הקיבה ולגרום להאטת ההתרוקנות שלה. על כן , על המשקה להיות היפוטוני. המשקה המומלץ ביותר בדרך כלל הוא מים קרים לא מוגזים. לעיתים, שמדובר באירוע ממושך מאוד, מומלצת תמיסה מדוללת של סוכרים פשוטים, אשר לא יגרמו להגברת פעילות אינסולין מחד, ויחסכו גליקוגן בעת האירוע, מאידך.
כיום מייצרים תמיסות המיועדות במיוחד לספורטאים. אם רוצים לייצר תמיסה כזו, יש להשתמש בפולימרים של גלוקוז או בפרוקטוז כמקור לפחמימות הפשוטות. לליטר מים:
עד 2.5 ג"ר פחמימות
עד 230 מ"ג נתרן (כעשירית כפית מלח )
עד 195 מ"ג אשלגן (אחד חלקי שש עשרה כפית אשלגן כלורי )
לה יותר להכנה : חלק אחד מיץ תפוזים טרי + או תמיסה ארבעה חלקים מים
מועדים וכמויות נוזלים מומלצים:
שעתיים לפני הפעילות - 600 - 500 מ"ל
15 - 10 דקות לפני הפעילות - 500 - 400 מ"ל
במשך הפעילות , בהפסקות של 15 דקות 120 - 100 מ"ל
אחרי הפעילות - להשלים אבודי נוזלים על סמך הפרשי המשקל של גוף האתלט: המשקל בתחילת הפעילות פחות המשקל בסיומה, וניתן להוסיף סוכר פשוט כלשהו למשקה בכדי לזרז סינתזת קליקוגן.

לסיכום

צרכיו של האתלט מסובכים ומגוונים, ובהגדרתם מעורבים אימות לכל גורמים רבים ושונים. ישנן הנחיות כלליות, והנחיות ספציפיות לכל ענף וענף, עקב בעיות שונות המתעוררות באותו ענף.
במאמר זה נתתי סקירה כללית. כיום ישנן מגמות המצביעות על מודעות גדולה יותר ועל שינוי בגישה מאז אותם דברים שהשמיע מ.ויליאמס ב - 1984, בסימפוזיון שהתקיים לאנשי מקצוע בספורט: "אין תחום בתזונה שבו הרעבה, תפיסה שגויה ובורות הם יותר ודאיים מאשר בספורט" . לפיכך, חשוב לנצל מגמות אלו בכדי לקדם את הנושא ולהביאו למודעות.

הודבק ב שלישי, יוני 20 @ 12:45:25 IDT על ידי Dovevm
 
קישורים קשורים
· עוד בנושא תזונה
· כתבות מאת Dovevm


הכתבות הנקראות ביותר
בנושא תזונה:

אחוזי שומן באתלטים

 
דירוג הכתבה
דירוג ממוצע: 4.33
הצבעות: 9


אנא דרג כתבה זו:

מעולה
טוב מאד
טוב
רגיל



 
אפשרויות

 גירסה להדפסה  גירסה להדפסה

 שלח עמוד זה לחבר  שלח עמוד זה לחבר

 
נושאים קשורים

תזונה

Web site powered by PHP-NukeWeb site powered by HebNukeR

כל התמונות והסמלים המסחריים אשר באתר זה שייכים לבעלייהם החוקיים. הערות המשתמש שיכות להם וצוות האתר אינו אחראי לגביהם.
כל שאר התוכן אשר נמצא באתר שייך על פי חוק לצוות האתר © 2004. מבוסס קוד פתוח תחת רשיון GNU/GPL

מנהלי האתר עושים מאמצים רבים כדי לשמור על האתר ברמה גבוהה, ומבלי לפגוע באיש.
באם ראיתם נתונים אשר נראים לכם שגויים, פוגעים, או סתם לא לעניין, אל תהססו ליצור קשר, בכתובת: [email protected]
מועדון ריצה, מועדון טריאתלון, ריצה למרחקים, ריצות ארוכות, טריאתלון, מרתון, תוכניות אימונים, אתלטיקה, אופניים, ספורט, ריצה, תזונה, בריאות, כושר, מרתונים, טריאתלונים, עזרה, הטבות לספורטאים, ישראל, Ayalot- Israeli Runners Club

Powered © 2003 by PHP-Nuke :: Hebrew Ver. HebNukeR 2.0 © 2004 by HebNukeR.org. All Rights Reserved ::
העמוד נוצר תוך: 0.273 שניות

Sapphire theme is Copyright @ 2004 by ZED28 www.tomkinson.org
תורגם לעברית על ידי www.tool-forum.vze.com