מאת רובי המר
מסתבר שיש חיים גם מחוץ לחדר המדרגות הממוזג של עזריאלי...
מי
שבחר בעזריאלי הפסיד מרוץ ל-10 ק"מ
שלמרות שזו רק הבכורה (המחודשת) שלו, רמת
הארגון מציבה אותו בשורה אחת עם
המרוצים המוצלחים בארץ .
אני החלטתי לכתוב
כאן כמה מילים כי אני מאמין שבכדי
ליהנות מתחרויות טובות בארץ צריך לדעת להבליט את המוצלחות
יותר שביניהן ולא רק למתוח ביקורת על המוצלחות פחות.
שטח הכינוס
אורגן בצורה יפה ויעילה. מתחם סגור עם בדיקה
ביטחונית, כל עניין חלוקת מספרי החזה
היה יעיל ומהיר, ארגון של ביתנים
עבור מוכרי ציוד הספורט השונים, והבאת קהל. הוצאת המרוץ אל
מחוץ למרכז העיר חולון רק עושה טוב גם לרצים, גם למארגנים וגם לתושבי העיר.
ולריצה עצמה
:
אומנם הזינוק ממשטח חולי + כורכר באורך של כמעט 200 מטר
קצת לא נעים
כשנועלים נעליים לתחרויות כביש, אבל זינוק לא צפוף (קו זינוק ברוחב של כ 15 מטר)
הוא פיצוי כמעט הולם.
מסלול שמורכב משתי הקפות כמעט זהות הוא תמיד דבר
מבורך: הוא
מאפשר לרצים ליהנות מעידוד של משתתפי המקצים האחרים באזור שטח הכינוס, הרצים
יכולים לתכנן את הריצה טוב יותר גם ללא הכרות מוקדמת עם תוואי המסלול,
והוא מפשט את הלוגיסטיקה- אותו מספר של שוטרים וסדרנים
מאפשר חסימה טובה יותר של המסלול (ובכל הנוגע לכלי רכב, הם אכן עשו עבודה טובה)
וניתן היה ליהנות מ"ארבע" תחנות מים
(שגם הספיקו) למרות שבפועל יש רק
שתיים.
אגב, הילדים בתחנות המים עשו עבודה
טובה- הם
הקפידו לפתוח את נצרות הפקקים של בקבוקי המים עם פיית השתייה (הנוחה לשימוש)
ולפחות עבור המובילים הם גם ידעו להגיש את הבקבוקים בצורה נוחה. אין
ספק שהם תודרכו היטב לפני התחרות.
כמו כן המארגנים דאגו לשילוט שהודיע על תחנות השתייה
200 מטר
לפני מיקום תחנות השתייה, ומיד לאחר תחנת השתייה היה שלט שביקש מהרצים לזרוק את
הבקבוקים אל המדרכה (כדי שהם לא יפריעו לרצים האחרים). עובד נמרץ של
אגף התברואה (נמרץ כי בקרוב הוא יוצא לחופש ביחד עם
שאר המדינה ...וגם אולי בזכות הפיקדון) הקפיד לפנות את הבקבוקים הריקים שבכל זאת
נזרקו על הכביש.
מדידת
המרחק הייתה,
לטעמי, מדויקת למדי למעט ספק קל בנוגע לק"מ הרביעי (ארוך
מדי או אולי סתם קשה(?!) וסימון חסר בסוף הק"מ השמיני (היה
אמור להיות בדיוק בקטע שאינו משותף
לשתי ההקפות) ...ושוב, יתכן שזה רק
אני שפספסתי אותו. יתר הסימונים היו ברורים- גם קו שנצבע
לכל רוחב הכביש וגם שילוט מתאים.
טקס חלוקת פרסים קצר ויעיל מיד עם
סיום הריצה
וכמעט לפי לוח הזמנים שתוכנן מראש. פרסים מכובדים למנצחים ויחס הולם גם למשתתפי
קטגוריות הגיל. הנחיה טובה לאירוע.
היו גם כמה דברים נעימים פחות אך
הם לא
קשורים דווקא לארגון:לא פחות מ-40 רצים של אגודת "איילות" השתתפו בתחרות זו. זאת, כמובן,
לצד עוד נציגים שלנו שהשתתפו בתחרות הטיפוס בעזריאלי והתברגו במקומות
הראשונים.
ציון חצרוני (בעל תוצאות רבות של גבול ה-31 דק' ב-10 ק"מ בעבר),
55-59- מקום ראשון
ציון נגר (בעל שיא אישי של פחות מ-33 דק' ב-10 ק"מ), 50-54- מקום
ראשון
אילן פיקסל, 45-49- מקום שני
יוסף יוסף, 45-49- מקום שלישי
מרק חרקובסקי, 55-59- מקום שני
מישל אברמן (רק לפני 3-4 שנים היה עושה 35 דק' ב-10 ק"מ), 60-64-
מקום ראשון
יובל אשל (או בשמו האמצעי "הקפת התבור"), 50-54- מקום שני
לידיה שלב, 35-39 (נשים)- מקום שלישי
יצחק קומריאן, 60-64- מקום שני
גדעון איל (משלים את הקטגוריה), 60-64- מקום שלישי
ירדנה ליב (חפשו בתחרות את הרצה הכי חייכנית וכך תזהו אותה), +55
(נשים)- מקום ראשון
ראובן פינקל (האדם והאגדה שחצה את כל הארץ בריצה), +70- מקום
ראשון
אביבה אוחנה, 50-54 (נשים)- מקום ראשון