מרתון טבריה 2004 – פסגה נוספת שנכבשה
תאריך: רביעי, ינואר 14 @ 00:50:48 IST
נושא: מרתון


מאת צביקה יהלום

ביום חמישי שחלף, כבשנו פסגה נוספת בחיינו הספורטיביים: סיימנו בהצלחה את מרוץ המרתון הטברייני ה-27.



עם סיום המרתון הראשון שלי, לפני ארבע שנים, חשתי התרגשות והרגשה עילאית. לתומי חשבתי שהרגשה זו היא חד פעמית. מאז השתתפנו חברי ואני חברי קבוצת הריצה של רעננה, בניצוחו של המאמן שלנו בכל מרתון בטבריה, ובכל פעם מתרגשים מחדש.

בסוף אוקטובר נטלנו חלק שבעה מתוך הקבוצה במרתון וונציה (ראו כתבה ב"עולם הריצה" האחרון) ולפני כן השתתפו חלק מאתנו במרתון ברלין. ההכנות היו מפרכות כיאה להכנות למרתון. כל שאיפתנו הייתה ליהנות ממרתון טבריה, ואולי לסיימו בתוצאות טובות. ואכן כך היה.

"עם האוכל בא התיאבון", וכנראה שפתגם זה אינו פוסח גם על עולם הספורט. הקבוצה הייתה בעיצומם של האימונים למרתון טבריה וחלקנו חשנו שהיתוש המוכר המזמזם במוחנו אינו נותן לנו מנוחה. היות וחלפו רק מעט יותר מחודשיים מסיום מרתון וונציה, נועצנו במאמן (איך קוראים לזה ביהדות? שאלת רב!), וקיבלנו את אישורו להשתתף במרתון. הוא יעץ לנו לבצע אימונים מתונים, היות ושרירינו "זוכרים" את הקילומטרז' שהעמסנו עליהם לא מכבר.

אני אישית השתתפתי בחלק מהאימונים, ולאחר מכן נאלצתי לחדול לתקופה של שלשה שבועות. בתקופה זו התכנסה כל הקבוצה לסופשבוע מרוכז בטבריה למחנה אימונים אחרון, כשגולת הכותרת ריצת 38 ק"מ לאורך מסלול המרוץ דהיינו, חזרה גנרלית. הגעתי כשבועיים לפני יום הזינוק בהרגשה של פיספוס, אך שוב בעזרתו של המאמן ותכנית אימונים מיוחדת שתפר עבורי, הוא עודדני לרוץ את המרתון, בקצב נוח. הימים חלפו, וההתרגשות עולה וגועשת. גם על קרי הרוח שבינינו לא פסחה ההרגשה המיוחדת של אירוע מיוחד הממשמש ובא.

והנה מגיע יום שלישי יום לפני ערב החג. כולנו עסוקים בהכנת הציוד למרוץ. ביגוד, הנעלה, תוספים, ג'לים, ועוד. ביום רביעי בצהריים-ערב החג אנו מתאספים בשיירת מכוניות ועולים לרגל לק"ק טבריה. בדרך עוצרים להעמסה נוספת של פחמימות. צ'ק-אין במלון נהר-הירדן (מלון נעים עם שרות טוב), ויציאה למלון שרתון לבצוע תהליכי ההרשמה. כבר בנהר-הירדן ניכרת תחושת ואווירת החג. החג שלנו, הרצות והרצים (מרתוניסטים ותריסרוניסטים). אפשר לחוש את ההתרגשות והמתח באוויר. במלון שרתון אווירה של מעין פסטיבל בזעיר-אנפין. תהליך הרישום זריז ביותר ומסיבת הפסטה קרבה.

את ערב הפסטה מיותר לתאר, האווירה אמנם אווירת חגיגה, אך באוויר (לפחות בינינו) מורגש מתח. עולות השאלות המטרידות: האם הכנתי את עצמי כראוי, האם יכולתי לעשות יותר, האם מזג האוויר יהיה נעים, ושאלת השאלות-האם אתקל בחומה הידועה בסביבות הקילומטרים השלושים. והפואנטה של הערב ששוב מגיחים לתוך גרוננו...... פסטה. בין החברה הוחלט שהמינוח פסטה לא ישמע בינינו לפחות חודש, ומי שבכ"ז יעז לעשות זאת דמו בראשו. עם סיום הארוחה נפגשת כל החבורה בלובי המלון, והמאמן

נותן עצות והנחיות אחרונות. משם אנו שמים פעמינו לקפולסקי לארוחת הגלידה המסורתית שלנו, כנהוג אצלנו לפני כל מרתון.

והנה מגיע הבוקר המיוחל. השכמה ב-05:45, הפעלת שרירי הקיבה, שכבר פעלו מספר פעמים במשך הלילה (סממן להתרגשות?!), ארוחה קלה ותפילה לבורא עולם, שיעשה עמנו חסד ויפסיק את הגשם דקות ספורות לפני הזינוק. כנראה שאכן תפילתם של צדיקים נשמעת בשמים , וארובות השמים ננעלו. מסדר ציוד, ביקור אחרון בשירותים (בית המלון הפסיד עלינו רק מניצול יתר של נייר הטואלט) ופגישה קבוצתית בלובי. יציאה לריצת חימום של כ-ק"מ לחימום השרירים והפגת המתח. צעידה לקו הזינוק.

איחולים, חיבוקים והתנשקויות, צילומים אחרונים וברקע קולו של הכרוז. שעון מד הדופק מורה על דופק 110 דופק גבוהה מאד למצב עמידה, אך נגד הלב אין מה לעשות. כריזת יציאת חברינו על אופני התלת..... ואז הספירה לאחור המיוחלת. גם כעת בשעת כתיבת מילים אלו יש לי פרפרים בבטן. יריית הפתיחה נורית וכל כולנו מרוכז רק במטרה אחת, סיום המרתון.

בריצת המרתון הטאקטיקה היא מילת המפתח. מה שתכננת בקפידה בתקופת האימונים חייב להתבצע, ואין לקחת כל שינויים וסיכונים. ההכנות למרוץ זה היו אופטימאליות (אצלי, לצערי, לא כל כך), כך שכל החברה ציפו לשיפור התוצאות ולשבירת שיאים אישיים. ואכן התוצאות לא הכזיבו. שני חברים ירדו את ה-3 שעות, שלשה ירדו את ה-3:15, אחד הגיע לקו הסיום ב-3:20 והיתר הצליחו איש איש ומטרתו. נהוג בקבוצה שהתריסרוניסטים ממתינים למרתוניסטים מספר קילומטרים לפני הסיום ומלווים אותם בעידוד ותמיכה מורלית עד קו הסיום (כמעט), וכך נהגנו גם הפעם. אני אישים לווייתי ע"י שני חברים. ההרגשה נהדרת ממספר סיבות. הראשונה והחשובה ביותר היא הסיבה החברתית. אתה חש בפרגון, ברצון הטוב ובחברות האמת שבין חברות וחברי הקבוצה, עובדה שנותנת המון מרץ וכוח. השנייה כמובן העזרה הפסיכולוגית שבליווי ובעידוד במקום שבו אתה חש הכי חלש ומותש. במאות המטרים האחרונים מדרבנים אותך החברים לפתוח בספרינט ובכניסה מלכותית למשפך קו הסיום, ומאיפה שהוא פתאום נובעים כוחות המעניקים לך את הפריצה האחרונה וחציית קו הסיום.

איזו ברגשה של התעלות, של פורקן ושל סיפוק שפורצים ממך יבינו רק אילו שכבר התנסו בזה.

למי שהכין את עצמו כראוי, סבירות גבוהה להרגיש טוב ולחוש כאילו הסתיים אימון ריצה ארוכה נוספת. וכך הרגשנו כולנו.

אחרי מקלחת חמה, אכילת מספר תמרים וקלמנטינה, ומנוחה קצרצרה, התחיל להגיע הרעב (אחרי איבוד של 4500 ק"ק), אין פלא שבא התיאבון. שמנו פעמינו (כל הקבוצה, להוציא בודדים) למסעדה וכיבדנו את עצמנו באוכל ושתייה לשובע. תוך כדי אכילה סופרו כמובן החוויות של כולנו ועלה לדיון המרתון הבא.

לסיכום, חברות וחברים, לאלה שהשתתפו במרתון, דברים אלה בוודאי יעלו מחשבות דומות. ולאלו שלא גמאו עדיין את המרחק הזה אני מציע לנסותו. אם הכנה מתאימה, יכול כמעט כל אחד להגיע להישג זה.

הרבה, הרבה בריאות וחוויות ספורטיביות לכולנו, ולהתראות במרתון הבא בחו"ל ו/או בטבריה.

תודה על תשומת לבכם!

צביקה יהלום, קבוצת רצי "איילות" רעננה (במסגרת קאנטרי-רעננה).

מספר (רב של) מלים מפי עורך האתר

רצי "איילות" היוו 72 מתוך 408 מסיימי מרתון. כרגיל קבוצה רבת משתתפים. רוב הרצים/ות קבעו תוצאות בהתאם לציפיותיהם (כנראה מזג האוויר האידאלי תרם לכך רבות). ראויים לציון כל אחד ואחת שחצו את קו הסיום. מצטיין האגודה הוא, ללא ספק, מרסל בורלא הקנון האחד והיחיד. מרסל חצה את קו הסיום בזמן של 2:37:44(!!) ושביעי מהישראלים! בהחלט הישג מכובד שיירשם בספרים. זאת הוא עשה תוך כדי גילוח של יותר מ-2 דק' משיאו האישי שנקבע במסלול זה בשנה שעברה. את העונה הוא, לבטח, פתח ברגל ימין (טפו טפו טפו).

אחריו ציון (דורסל+אנרג'ייזר) נגר (55-50) חצה את קו הסיום בזמן של 2:44:56(!) איזו הפגנה של יכולות פיזיולוגיות מדהימות לאורך שנים כה רבות. פשוט לא ייאמן.

ד"ר אבידב ליברמן שב ובגדול עם זמן מדהים לקבוצת גילו של 2:56:25.

אילן פיקסל המשיך עם המסורת שלו בניפוץ גבול 3 השעות.

אלון ליפשיץ שיחק אותה בגדול כאשר ניפץ את גבול 3 השעות. כל הכבוד!

שלום לוי, רץ עבר מן המצטיינים ביותר, חצה בזמן של 2:59:10. השנה שלום הצטרף לאגודה לצד עמית נאמן, ירון כהן, אוקסנה זורבקוב, גולן אוליאל וספורטאים מצטיינים אחרים.

זכרו את השם הבא: אייל דגן. בשנה שעברה 3:07:57, השנה 3:00:57 ובשנה הבאה 2:53:57. עוד כוכב עולה של האגודה. אנחנו איתך.

מזל טוב לנתי קציר ששיפר את שיאו האישי: 3:08:12. כל הכבוד!

אוקסנה זורבקוב המצטיינת חצתה בזמן של 3:09:30 והגיעה שנייה בקטגוריה. כמו-כו, אוקסנה מוקמה בדירוג הפרסים הרשמי של האליפות כאשר הגיעה במקום ה-4 והמכובד

אייל בן חיים, אחד הצירים המרכזיים (לצד איתן, דודוX2, צביקה, ואחרים) ברצי "איילות" רעננה וחבר טוב שלי קבע שיא אישי, עת חצה את קו הסיום בזמן של 3:10:32. אייל כבר החל להכין את דור ההמשך על המסילה...

אביב קולין, טרי ב"איילות" קבע הישג, בהחלט, מכובד של 3:13:33. כמיטב ידיעתי זהו שיא אישי.

מי אמר שאי-אפשר להצטיין גם במרתון וגם בטריאתלון? שילחו אותו אל איתן שמידט אשר קובע בעקביות שיא אישי בכל שנה, והשנה על הפרק: 3:14:51. המשך כך!

ברכות להרואי לנדסמן על הישגו: 3:23:19.

עוד תותחית טרייה במועדון- לידיה שלו. לידיה שיחקה אותה עם 3:23:48 והגיעה שנייה בקטגוריה. כמו-כן, לידיה מוקמה בדירוג הפרסים הרשמי של אליפות ישראל וסיימה במקום ה-6. לידיה מתברגת בעקביות בין 3 המקומות הראשונים (אם לא הראשון) בכל המרוצים. כל הכבוד.

ניצן בן צבי "הלך" את המרחק בזמן של 3:33:51. אחרי ריצת אולטרה-מרתון מה זה מרתון? אימון ארוך. חשוב לציין כי ניצן ויוסי מלמן (הרץ ואיירומנאי) הותיק הם חלוצי האולטרה-מרתון בארץ. כעת שימו לב: בשנים הקרובות סוג זה של תחרות יתפוס תאוצה בארץ וישתתפו בו עשרות אנשים. הכל הודות לשני ספורטאים חלוצים אלה שיזמו את הראשון. אגב, יוסי מלמן הוא גם חלוץ האיירונמן בארץ. מה הפרוייקט הבא יוסי? Survival of the fitness?

נתן אופן רץ את זה "קל" בגיל +63 בזמן של 3:34:32. למי שטרם ראה מרתף עמוס בצורה בלתי נורמלית לחלוטין בגביעים (מאות על גבי מאות), מוזמן לבקר אצל נתן. איי איי, חבל שלא ניתן להתיך את הגביעים...

מי שאמר שבקרב עובדי היי-טק הכוח הוא רק בשכל- הוא טועה. הרשו לי להכיר לכם את מיכאל לביא עובד היי-טק שחצה את קו הסיום בזמן של 3:40:57.

שיא אישי נוסף נקבע ע"י ד"ר אורי אורי אופנהיים כאשר חצה בזמן של 3:56:57.

לאהרן ויינגרט לא הספיק לכבוש את אליפות הארץ בטריאתלון וכבש גם את אליפות הארץ במרתון. זוהי דרך המלך.

ראובן מילמן. מה אומר עליך? חבל לפספס יכולות כאלה בגלל היסחפות בקילומטרים הראשונים. כולם כאן הם עדיי שאם בשנה הבאה תתכונן היטב ותרוץ שפוי, תגלח לפחות 15 דק' מתוצאה זו (אלא אם מזג האוויר יהיה קיצוני). זכור זאת.

ברכות (1) לבת חן היילפרין שהגיעה ראשונה בקטגוריה.

ברכות (2) לאסתי קפולניק שהגיעה ראשונה בקטגוריה.

עוד ראויים לשבח צביקה פישמן מוותיקי איילות (שיא אישי של 33 דק' ב-10 ק"מ)- מקום 3 בקטגוריה, מישל אברמן הוותיק- מקום 1 בקטגוריה, 2 הפישרים המתמידים, אשר ברייט (יד ימינו של היו"ר), יובל חץ המייצג אותנו בכבוד כמעט בכל תחרות ריצה וטריאתלון, אלן אלפסי הוותיק שרק לפני כמה שנים רץ 10 ק"מ ב-35 דק', ליאת תמם עם זמן מצויין רק שבחרה את הקטגוריה הלא נכונה, גורדון בלוך מהתותחים של רעננה שמייצג אותנו שנים בתחרויות ריצה וטריאתלון רבות, אוסקר טוזמן הוותיק (האוסקר של "איילות"), יוסף יוסף הוותיק, משה גז, גיא בק על המרתון הראשון (כמיטב ידיעתי) ועוד ועוד...

כאמור, כולם כולל כולם ראויים לשבח, כך שאם לא ציינתי מישהו/י, אין הדבר אומר שיכולותיו/ הערכתו/ הצלחתו פחות טובה מן האחר. בהזדמנות אחרת הוא/היא, לבטח, ת/יצויין.

דובב. מנהל האתר.

למאמר בנושא "התאוששות אופטימלית מהמרתון" לחץ כאן

לתוצאות רצי "איילות" לחץ כאן

לסקירות נוספות לחץ כאן







כתבה זו מגיעה מאתר... איילות - אתר ספורט ישראלי לריצה, טריאתלון, אתלטיקה ותוכניות אימונים
http://www.ayalot.com

הכתובת לכתבה / מאמר היא:
http://www.ayalot.com/modules.php?name=News&file;=article&sid;=101