תלמידים-ספורטאים בבתי ספר: היבטים חינוכיים ופסיכולוגיים
תאריך: שלישי, אוקטובר 19 @ 23:10:04 IST
נושא: פינת הילדים


מאת ד"ר רוני לידור וסלעית אקסלרד
מרצים במכללה לחינוך גופני ולספורט ע"ש זינמן, מכון וינגייט

במהלך שלושת העשורים האחרונים הפך הספורט לתופעה חברתית-תרבותית בעלת השלכות על כל רובדי האוכלוסייה.

פריחת הספורט בקרב האוכלוסייה חדרה גם לבתי ספר, קרי חטיבות ביניים ותיכונים, שהחלו לטפח נבחרות ספורט הישגיות ותחרותיות הן (ובעיקר) בענפים קבוצתיים כמו כדורסל וכדורגל והן בענפים אישיים כמו אתלטיקה. יצירת מסגרת חינוכית הולמת, המביאה בחשבון את מאפייניהם של התלמידים-ספורטאים בבית הספר ואת צורכיהם הביולוגיים, החינוכיים והחברתיים, והמעמידה במרכזה פעילות ספורטיבית מבוקרת, עשויה להשביח את תהליך הטיפוח של אוכלוסייה זו. על בית הספר להיות רגיש לצרכים המיוחדים של אוכלוסיית ספורטאיו הן במישור החינוכי-פסיכולוגי (כגון: מציאת איזון מתאים בין הזמן המוקדש ללימודים לבין זה המוקדש לאימונים, למשחקים ולתחרויות) והן במישור הספורטיבי (כגון: טיפוח היכולת הספורטיבית "על המגרש" וייעוץ רפואי ותזונתי "מחוץ למגרש"). שני מאמרים עוסקים בסוגיות מעניינות המלוות את תהליך הטיפוח של ספורטאים צעירים.

המאמר של לידור ואקסלרד העוסק בהיבטים חינוכיים ופסיכולוגיים של תלמידים-ספורטאים בבתי הספר והמאמר של דרור המתמקד בתזונת ילדים ובני נוער העוסקים בפעילות גופנית מרובה, מספקים "חומר למחשבה" למאמנים, למורים לחינוך גופני ולכל אלו הקשורים בטיפוח אוכלוסיית ספורטאים בבית הספר על כמה היבטים המאפיינים אוכלוסייה זו. אמנם המאמר של דרור לא עוסק אך ורק בתלמידים-ספורטאים אך השלכותיו הן ברורות גם על אוכלוסייה זו. ידע מקצועי המבוסס על ממצאי מחקרים עשוי לסייע לאלו המטפחים את אוכלוסיית הספורטאים הצעירים לקבל החלטות טובות יותר על אופן הטיפוח שלהם ועל תרומתו בפועל לשיפור הישגיהם הספורטיביים.
בעשור האחרון מתרחש בישראל תהליך של העתקת הספורט ממסגרות הפעילות המסורתיות, קרי, אגודות ספורט ומועדוני ספורט אל בתי הספר, בעיקר חטיבות הביניים ובתי הספר התיכונים (לידור ושחר, 2002; פייגין והנגבי, 2004).


מטרתו העיקרית של תהליך זה, שהחל בהקמתה של התאחדות הספורט לבתי הספר בשנת 1993, היא לעודד את השתתפות הנוער בישראל בספורט הישגי-תחרותי במסגרות מאורגנות היכולות לסייע לו לשלב ביעילות בין לימודים וספורט. מאז תחילת הפעילות של התאחדות הספורט לבתי הספר ניכרת פתיחות לספורט ולחינוך גופני בקרב רבים ממנהלי בתי הספר, הכרה בחשיבותם ומוכנות להעניק לפעילויות אלו אמצעים, משאבים ומעמד של מקצועות מרכזיים ומובילים בבית הספר (לידור, 2004).

הפעילות התחרותית של בתי הספר פרצה אל מודעות הציבור בישראל מאז השכילה רשות הספורט להביא לשיתוף פעולה עם הטלוויזיה החינוכית. כך למשל, משחקי ליגת העל בכדורסל משודרים בשידור ישיר ומעוררים עניין רב בקרב תלמידים, מורים, מנהלים ואוהדי ספורט. לצורך ההשתתפות בליגות תחרותיות אלה משקיעים בתי הספר משאבים רבים בטיפוח של אוכלוסיית תלמידים-ספורטאים הן בענפי ספורט אישיים כמו אתלטיקה והן בענפי ספורט קבוצתיים כמו כדורסל. תלמידים אלה נדרשים להתמודד עם חיים תובעניים של ספורטאים המשמשים שגרירים של בית הספר, וזאת בנוסף למחויבותם היומיומית לפעילות אקדמית הולמת בבית הספר.

אמנם לא רק תלמידים-ספורטאים נדרשים למצוא את האיזון המתאים בין פעילות אקדמית בבית הספר לבין זו המתקיימת לאחר שעות הלימודים. לא מעט תלמידים מקדישים זמן רב לפעילויות שונות בחוגי העשרה, בתנועות נוער ובפורומים חברתיים. עם זאת, עקב החשיבות הרבה שמייחס בית הספר לעיסוק בספורט הישגי-תחרותי כמו גם החשיבות שמייחסים לעיסוק זה משפחת הספורטאי והציבור בכלל, עומד התלמיד-ספורטאי בפני אתגרים, לחצים ומכשולים, שסביר להניח היו נמנעים ממנו לו בחר לעסוק בתחביב אחר. ה"אנרגיה הנפשית" המושקעת בעיסוק הספורטיבי היא רבה, תובענית ושוחקת, פיזית ומנטאלית כאחד. מכאן, שלאוכלוסיית התלמידים-ספורטאים בבית הספר צרכים חינוכיים-פסיכולוגיים הייחודיים אך ורק להם. הספרות העוסקת בייעוץ לתלמידים-ספורטאים ולספורטאים צעירים בענפים אישיים וקבוצתיים מדווחת בהרחבה על המאפיינים העיקריים של אוכלוסייה זו ועל צרכיה החינוכיים-פסיכולוגיים.

תלמידים - ספורטאים: מאפיינים וצרכים חינוכיים-פסיכולוגיים

השתתפות בספורט הישגי-תחרותי יכולה להשפיע על אורח החיים וההתפתחות הנפשית-חברתית של התלמיד-ספורטאי, הצריך להתפתח, בו זמנית, כתלמיד, ספורטאי ובן אדם (לידור ושחר, 2002; Ferrante, Etzel, & Lantz, 1996). העומס המוטל על התלמיד-ספורטאי גדול, בדרך כלל, בהשוואה לתלמיד שאיננו ספורטאי עקב הצורך לשלב בין מטלות אקדמיות וספורטיביות, התמדה באימונים ונסיעות למשחקים ולתחרויות (Andersen, 2002). הצורך להצליח הן בלימודים והן בספורט הישגי-תחרותי עלול להקשות על תלמידים-ספורטאים בניהול הזמן הדרוש לאימוני הספורט, למשחקים ולתחרויות כמו גם להכנת שיעורי בית, ללמידה למבחנים ולרכישה של מיומנויות למידה שישרתו אותו הן במסגרת הבית ספרית והן מחוצה לה. הצורך לטפח יכולת גופנית-מוטורית בספורט עלול לגבות מהתלמיד מחיר גם בתחום החברתי, קרי, הזנחה של טיפוח יחסי חברות עם עמיתים לכיתה ולשכבת הגיל. נוסף, ילדים העוסקים בספורט חשופים, לרגשות תסכול, אכזבה ותבוסה. לעיתים קרובות, הם מרגישים שהם אינם עומדים בציפיות מאמניהם, הוריהם ומוריהם (Lidor & Lavyan, 2002).

גולדברג (Goldberg, 1991) טוען שתלמידים-ספורטאים נוטים לסבול מהערכה עצמית נמוכה והם תלויים, בעיקר, במקורות חיצוניים כמו מאמן, מורה וחבר לקבוצה, לקבלת חיזוקים הקשורים בהתמודדותם הספורטיבית. חלקם מעדיפים להזדהות עם תפקידם כספורטאים יותר מאשר עם תפקידם כתלמידים בבית הספר. העדפה מוחלטת של זהות הספורטאי עלולה להקשות על התלמיד-ספורטאי להגיע להישגים לימודיים ועל יצירת התנסויות חברתיות וחינוכיות החיוניות להתפתחות תקינה.

מתח ולחץ הן תופעות הטבועות בספורט, הן מעצם ההשתתפות בתחרות והן מהצבת מטרות הישג גבוהות, לעיתים גם לא ריאליות, מצד אלו הקשורים בתהליך הטיפוח כמו מאמנים והורי התלמיד-ספורטאי. התלמיד-ספורטאי מוצא עצמו לא אחת במצבים של אי-ודאות. לדוגמה, כאשר התלמיד-ספורטאי נאלץ לפרוש מהעיסוק בספורט עקב יכולת ירודה או עקב פציעה. במצב זה על התלמיד-ספורטאי למצוא אפיקים חדשים לסיפוק ולהצלחה מחד, ולהתמודד עם תדמית חדשה מאידך. אובדן היכולת הגופנית עקב פציעה עלול להעמיד את הספורטאי הצעיר בפני פרישה כפויה ומוקדמת מהצפוי ואובדן הסטאטוס החברתי, וזאת ללא הכלים המתאימים שיסייעו לו להתמודד עם מצב חדש זה.

כדי להקל על התלמיד-ספורטאי הנדרש להתמודד עם מכשולים פסיכולוגיים כמו, אבדן דקות משחק עקב יכולת ירודה או פציעה טורדנית שמונעת ממנו להתאמן ולהתחרות למשך זמן ממושך, עליו לרכוש באימוני הספורט או במסגרות חינוכיות אחרות בבית הספר, טכניקות מנטאליות, שנמצאו בספרות המחקרית כמשביחות הישגים בספורט. ייעוץ חינוכי-פסיכולוגי מודרך, המותאם גם לעיסוק בספורט, יחשוף את התלמיד-ספורטאי לעקרונות של טכניקות אלה. טכניקות מנטאליות כגון הצבת מטרות, הדמיה, מיקוד קשב והרפיה, המשמשות ספורטאים ברמה גבוהה, יעילות לשימוש גם בקרב ספורטאים צעירים. טכניקות אלו יכולות לסייע לתלמידים-ספורטאים להפחית מתחים ולהתמודד טוב יותר לא רק עם אתגרים ספורטיביים אלא גם עם אתגרים חינוכיים-פסיכולוגיים.


ayalot’s runners
השתתפות בספורט הישגי-תחרותי יכולה להשפיע על אורח החיים וההתפתחות הנפשית-חברתית של התלמיד-ספורטאי, הצריך להתפתח, בו זמנית, כתלמיד, ספורטאי ובן אדם (לידור ושחר, 2002; Ferrante, Etzel, & Lantz, 1996).


מתן מענה לצרכים החינוכיים-פסיכולוגיים של תלמידים-ספורטאים: על מי מוטלת האחריות?

שלושת הגורמים המעורבים בטיפוח תלמידים-ספורטאים הם: מאמנים, הורים ובית הספר (לידור, 2004). כל אחד מגורמי טיפוח אלו מספק תמיכה לתלמיד-ספורטאי בניסיונותיו לשפר את איכויות ביצועיו הספורטיביים ולהגיע לרמות התחרות הגבוהות ביותר. אחת הסוגיות המעניינות בספרות הפסיכולוגיה של הספורט והמאמץ הגופני קשורה בתמיכה החינוכית-פסיכולוגית המסופקת על ידי גורמים אלו (Andersen, 2002). גורמי טיפוח אלה, כל אחד בדרכו, מנסה לספק מענה לצרכים החינוכיים-פסיכולוגיים של התלמיד-ספורטאי.

מאמנים - מתוך ראיונות עם ספורטאי עילית אמריקניים עולה שדווקא המאמנים העובדים עם הספורטאים באופן קבוע ופסיכולוגים של ספורט הם אלו שנדרשים ללמד טכניקות מנטאליות. לטענתם, אלו, ובעיקר המאמנים, מכירים היטב את עולם הספורט כמו גם את הספורטאים עצמם ולכן עדיף שהם ידריכו את הספורטאים כיצד להתמודד עם הפן המנטאלי של העיסוק בספורט. ממצאים דומים עולים ממחקר רטרוספקטיבי שנערך לאחרונה על ספורטאי עילית ישראליים (:(Lidor & Lavyan, 2002 על מאמנים לשמש יועצים חינוכיים ופסיכולוגיים בעבודתם עם ספורטאים צעירים. עליהם להבליט אצל ספורטאיהם מניעים פנימיים לעיסוק בספורט ולפתח מודעות לצרכיהם ההתפתחותיים, הקוגניטיביים והחברתיים.

עם זאת, מחקרים שבחנו את היעילות של תהליכי רכישה של טכניקות מנטאליות והשימוש בהן בקרב ספורטאים צעירים העלו כי מעורבותם של מאמנים בתהליכי הרכישה של טכניקות אלו הייתה קטנה מדי. כך למשל, לסלי-טוגוד ומרטין (Leslie-Toogood & Martin, 2003) דיווחו שלמאמני כדורעף ואתלטיקה היה ידע מועט על הטכניקות המנטאליות הנדרשות לספורטאיהם, אם כי המאמנים והספורטאים גם יחד דיווחו שטיפוח טכניקות אלו הוא באחריות המאמן. נוסף, כדי לספק ייעוץ חינוכי-פסיכולוגי, אפילו ברמה הבסיסית ביותר, על היועץ לעבור הכשרה שתספק לו את הידע והמיומנות הדרושים למלאכת הייעוץ. תהליכי ההכשרה שעוברים מאמנים לא בהכרח כוללים קורסים ייחודיים לייעוץ חינוכי ופסיכולוגי (לידור ושחר, 2002; שחר ולידור, 2004), כך שלמרות הציפייה ממאמן הספורט לייעץ לספורטאיו הצעירים, ברוב המקרים הוא חסר את הידע הדרוש לכך.

הורים - למעורבות פעילה של ההורים בעיסוק הספורטיבי של הנער יש חשיבות רבה, בעיקר בשלביה הראשונים של תכנית הטיפוח (לידור, 2004). על המשפחה לשמש מקור תמיכה לספורטאים צעירים לא רק בעיסוקם הספורטיבי אלא גם בניסיונותיהם להגיע להישגים אקדמיים. בעיסוק הספורטיבי, מעורבות זו יכולה לבוא לידי ביטוי בכמה דרכים: (1) התעניינות בעיסוק הספורטיבי, (2) תמיכה פסיכולוגית בתלמיד-ספורטאי, בעיקר, במצבים שבהם הוא מאוכזב מיכולתו, מתוסכל מהישגיו או מרגיש ירידה באיכות ביצועיו עקב פציעה ו-(3) תמיכה כספית המאפשרת לספורטאי הצעיר להגיע לאימונים יומיומיים, למשחקים ולתחרויות כמו גם לרכוש את ציוד הספורט המתאיםLidor & Lavyan, 2002) ). מעורבות של הורים בחיי הספורט של ילדיהם יכולה לסייע להם ביצירת חוויה ספורטיבית חיובית, בהגברת ההנאה מהעיסוק בספורט ובהפחתת רמת הלחץ והחרדה.

בית הספר - על בית ספר המטפח נבחרות ספורט ייצוגיות להיות ערוך למתן שירותי ייעוץ לתלמידים-ספורטאים הנכללים בנבחרות אלה (לידור, 2004). המאפיינים הייחודיים של אוכלוסייה זו כמו גם צרכיהם החינוכיים-פסיכולוגיים דורשים מהצוות הבית ספרי לתת מענה ייחודי לאוכלוסייה זו שיעזור לה למצוא את האיזון המתאים בין העיסוק בספורט לבין העיסוק האקדמי. צוות הייעוץ החינוכי בבית הספר עשוי להשתלב במערך תמיכה זה ולספק מענה לצרכיהם החינוכיים-פסיכולוגיים של אוכלוסיית התלמידים-ספורטאים.

כדי לטפח ביעילות תלמידים-ספורטאים בבתי ספר בישראל, בעיקר בתיכונים, על מערכת הטיפוח למצוא את השילוב היעיל בין שלושת גורמי הטיפוח המרכזיים: מאמנים, הורים ובית הספר. שיתוף פעולה הדדי על בסיס קבוע בין גורמים אלו יאפשר לתלמיד- ספורטאי לאמן את יכולותיו הספורטיביות בסביבה תומכת הרגישה לצרכיו כספורטאי אך קודם כל כנער מתבגר. ללא שיתוף פעולה בין גורמי טיפוח אלו תתקשה סביבת הטיפוח לספק לתלמיד-ספורטאי מענה יעיל לצרכיו החינוכיים-פסיכולוגיים, החשובים לא פחות מאלו הספורטיביים.


פורסם במגזין "עולם הריצה", גיליון מס' 118 הנשלח חינם לכל חברי מועדון "איילות".








כתבה זו מגיעה מאתר... איילות - אתר ספורט ישראלי לריצה, טריאתלון, אתלטיקה ותוכניות אימונים
http://www.ayalot.com

הכתובת לכתבה / מאמר היא:
http://www.ayalot.com/modules.php?name=News&file;=article&sid;=231