''אתה תותח...'' על רץ וטריאתלט למופת - מאיר יפרח
תאריך: ראשון, מרץ 27 @ 11:42:38 IST
נושא: כתבו על איילות


על רץ וטריאתלט למופת - מאיר יפרח

מאת מוטי מזור, יו"ר "איילות"

מאיר יפרח, 55, היה בעברו ספורטאי מקצועי בענף האגרוף. במסגרת זו התאמן באגודת מכבי ת"א והיה לאלוף ישראל באגרוף בקטגורית "משקל זבוב" בשנת 1965. בשירותו הסדיר, בשנים 67'- 70' שירת יפרח בחטיבת גולני וקיבל את אות המופת לאחר שבמלחמת ההתשה, עת שהייתה הפגזה, טיפל בחיל שנפצע והעבירו לטנק הפינוי, שם ניתחו אותו.

לאחר שירותו הצבאי עסק בצלילה ובהדרכה (באזרחות) והיה למדריך בתחום. בגיל 30 גילה את הריצה, האופניים ואת מועדון "איילות". מאז תפיסת עולמו לגבי עיסוק בספורט השתנתה: ההכנה לאימונים, הרצינות, הדבקות, שמירה על תזונה נכונה - אורח חיים שונה לחלוטין מבעבר. לדבריו, הפך העיסוק בספורט אצלו כדרך חיים. חלק נכבד משגרת יומו גוזל עיסוק זה, אך המטרה, כמובן, מקדשת את האמצעים.
כיום מתגורר יפרח באריאל וכל שבת, מזה כ-25 שנה מגיע למועדון בהרצליה לרוץ עם החבר'ה מ"איילות". דבר שהפך אצלו למסורת.

מאיר קבע ב-1992 שיא אישי במרתון: 2:38 שע'. בחצי מרתון: 1:14 וב- 10,000 מ': 34:15 דק'. בסה"כ רץ יפרח 34 מרתונים (!!) ואת כולם כאו בארץ. הוא וציון נגר הם היחידים מבין הרצים הותיקים שעד היום ירדו מגבול 3 השעות בכל המרתונים. משנת 82' ועד לשנה זו, רץ יפרח בכל שנה את המרתון בטבריה חוץ מאחד, בו היה פצוע והעדיף לוותר עליו. כמובן שהדבר לא הפריע לו לרוץ באותה שנה את מרתון תל-אביב (גם כמיטב המסורת) ולקבוע שם 2:42.

כמובן שלכל מרתון יפרח מביא את האוכל המיוחד שלו ולא סומך על אף אחד. גם את השתייה רוקח לעצמו. זאת הוא עושה על-פי מתכון שפורסם לפני כ-20 שנה ב"עולם הריצה". ביום המרתון הוא מניח משקאות ממותקים בשלוש תחנות: ק"מ 15, ק"מ 25 וק"מ 32 ובשאר התחנות הוא שותה מים. בעבר, עוד לפני שהיו בארץ משקאות איזוטוניים, הוא והרצים הותיקים היו שותים במהלך המרתון קפה או קולה אשר הוציאו ממנה את הגזים מבעוד מועד.

מאיר יפרח- ספורטאי למופת
מאיר יפרח (מימין עם הקסדה ביד) לצד מוטי מזור, יו"ר "איילות" במסע "חוצה ישראל"
"הוא (מאיר) וציון נגר הם היחידים מבין הרצים הותיקים שעד היום ירדו מגבול 3 השעות בכל המרתונים".

"מאז שאני מכיר את עצמי, מספר יפרח, אני חבר במועדון "איילות" וגם מייצג את התעשייה האווירית, שזה מקום העבודה שלי. לפני מספר שנים ביקשתי מיוסי אבני ז"ל (יו"ר האגודה בעבר) שידאג למאמן למועדון על מנת שנוכל להתאמן נכון ולשפר את ההישגים שלנו. כך הכרתי את צביקה פישמן שבנוסף להיותו המאמן שלי הפך לחברי הטוב והודות לו התקדמותי הייתה מהירה ובזכותו שיפרתי את התוצאות ללא הכר. שנים התאמנו ביחד ועד היום אנו חברים טובים. מפישמן למדתי שלכל אימון יש מטרה ותמיד לדעת מה יהיה האימון הבא. חשוב להתמיד, ותמיד ליהנות מהריצה. התחרויות תמיד היו בשבילי חלק בלתי נפרד."

גם בענף הטריאתלון עוסק יפרח שנים רבות. הטריאתלון הראשון שלו היה בחורשים. אף על פי כן, הוא העדיף להתמקד בדואתלונים. ליפרח היו תקופות בהן רכב 600-700 ק"מ בשבוע. באימונים למרתון רץ 200 ק"מ בשבוע!

מי שמגיע לביתו של מאיר יכול לזהות את האגף החדש בביתו, שהוסיף לצורך הגביעים והמדליות שזכה בהם עד כה והוא בדרך לבניית אגף נוסף בהמשך. את גבול 400 הגביעים הוא לא רחוק מלעבור...

ב- 19.7.04, נפצע יפרח קשה בתאונת דרכים: באותו יום החליט ביחד עם משפחתו לבקר את בנו בבית החולים כאשר הוא ירכוב על אופניו ומשפחתו ברכב ויפגשו שם. מאיר ראה בכך אימון למסע אופניים מאילת לחרמון שנערך שבוע לאחר מכן. בעת הרכיבה על אופניו, הגיח רכב במהירות של 130 קמ"ש - פגע בגלגלו האחורי- דבר אשר גרם לו לעוף על שמשת הרכב! "למזלי הרב עבר במקום רכב צבאי, עם ציוד עזרה ראשונה, והמ"פ מיד שם לי חוסם עורקים, שכן הדם זרם ללא הרף. מד"א הגיע רק לאחר כ-30 דק'. יפרח מספר: "אלמלא אותו קצין, אין סיכוי שהייתי בחיים היום. שבועיים שכבתי מחוסר הכרה בבית החולים". ואם לא די בכך, בבית החולים הכניסו לגופו מנת דם, שהייתה עם חיידק טורף, ולמזלו גם מזה הוא יצא. בבית החולים ירד 12 ק"ג והגיע למשקל 41 ק"ג!! המסה השרירית שלו היתה כה קטנה, עד כי לא היה מסוגל לרדת במדרגות. לאחר ששוחרר מבית החולים טלפן להודות לאותו קצין שהציל את חייו. הקצין לא האמין שהוא נשאר בחיים. כיום נמצא מאיר בעיצומו של תהליך שיקום איטי.

"אני מחכה כבר לחזור לפעילות מלאה היות שזה חסר לי מאוד. אני שמח שמועדון "איילות" עומד מאחוריי, תומך, מצלצל ומתעניין. תאונות האופניים הפכו בשנים האחרונות ל"מכה" של ספורט הטריאתלון. הספורטאים, רוכבי אופני הכביש, הפכו לקורבנות הקטל בכבישים, שגבה כבר מספר קורבנות בנפש ולפציעות רבות מקרבם. עם העלייה הגדולה במספר רוכבי האופניים והטריאתלטים והמודעות לספורט זה באוכלוסיה, אני מקווה שבעתיד הקרוב יפתחו ברשויות מקומיות מסלולי רכיבה סגורים לספורטאים אלו, על מנת למנוע פגיעות בנפש מיותרות. " בדרך כלל, כשמגיע מאיר לתחרות "עושים לו בני גילו כבוד" וזזים מקום אחד מאחוריו. היום, אחרי הפציעה, פינה להם את הזירה, ובא לעודד אותם כי החברות היא מעל הכל. מאיר מודע למצבו אך מבטיח לי ולחבריו שזה זמני בלבד...

לבסוף, לכל הספורטאים חשוב לאמור "אנא שמרו על עצמכם".

הכתבה פורסמה במגזין "עולם הריצה", גיליון 121, המופץ חינם לכל חברי מועדון "איילות"







כתבה זו מגיעה מאתר... איילות - אתר ספורט ישראלי לריצה, טריאתלון, אתלטיקה ותוכניות אימונים
http://www.ayalot.com

הכתובת לכתבה / מאמר היא:
http://www.ayalot.com/modules.php?name=News&file;=article&sid;=282