חגיגת סיום העונה בגעש 6.5.05
תאריך: שישי, מאי 06 @ 22:02:22 IDT
נושא: סקירות תחרויות מהארץ ומהעולם


מאת ירון גרופמן


מעולם לא נעשו כל כך הרבה יחסי ציבור למרוץ בארץ כמו שנעשו לקראת מרוץ געש. בשבועות האחרונים הפציץ דובב את אתרי הריצה בהודעות, טיזרים, תמונות, אזהרות ונבואות זעם (ההרשמה מסתיימת, לא תספיקו, מה עוד לא נרשמתם?).

בישראל 2005 יחסי ציבור הם הדבר האמיתי. כל כדורגלן, פוליטיקאי, זמרת, סטארט אפיסט, משתתף בתוכנית ריאליטי ופיננסייר מתחילים יודעים שהדבר החשוב ביותר זה כמה כותבים עליהם וכמה דקות מסך יקבלו. בתוך השאיפה האובססיבית להופיע כמה שיותר בעיתונים/מקומונים/ערוץ 2 נשאר מעט זמן לתכנים. למרבה הצער, בדרך כלל ישנו יחס הפוך בין היקף החשיפה והפרסום להישגים אמיתיים.

לכן אני שמח לומר כי ליחסי הצבור של מרוץ געש היה כיסוי מלא. מי שהתפתה בעקבות מסע השיווק האגרסיבי קיבל תמורה מלאה.


מוריה ילוז, צלמת חדשה בצוות אתר איילות...

המרוצים בארץ הם כמו אפטר - מתחילים בערב לפני (ארוחה, הכנות, כל אחד וההרגלים שלו) ונגמרים בבוקר למחרת (השכמה מוקדמת וקדימה בריצה לבסיס). מרוץ געש לעומת זאת היה כמו רגילה – שבוע שלם של אירועים.

המשחק המוקדם החל בדיוק שבוע לפני המרוץ בדמות ריצה להכרת המסלול. יוזמה נהדרת המשלבת אימון, הכרות מוקדמת עם השטח (השד שמכירים אינו נורא כל כך) ומפגש חברתי. לשמחתם של ילדיי לא השתתפתי (פרט ביוגרפי ראשון - יש לי שני ילדים קטנים) אבל התמונות שהתפרסמו עשו לי חשק.

בהמשך השבוע ניתנו באתרי הריצה עדכונים און ליין מטעם דובב. שמענו על בסיס יומי מה מצב הנרשמים ("כבר 100, הגענו ל 200, בטח שמתם לב שעברנו כבר את ה 300?") ואודות מצב ההכנות ומצב המסלול ("הגביעים מוכנים, ירד גשם והעפר מהודק, חזרתי הרגע מביקורת אחרונה והכל מוכן רק תבואו").


נוכחות מרשימה של נשים במרוץ געש

ביום רביעי בערב – חלוקת צ'יפים ומספרי חזה מוקדמת בסלון של משפחת מזור החביבה, הנרתמת כולה למאמץ הארגוני. כמו תמיד כשנפגשים רצים זו הזדמנות לדבר (שוב) על אימונים, תחרויות, נעליים, פציעות וכמובן על האושר, העונג, הסיפוק וההתעלות. את השיחה סיכם היו"ר מוטי מזור במילים: "זר לא יבין זאת". החלוקה המוקדמת גם היא יוזמה ברוכה, במיוחד להורים לפעוטות המצויים תמיד במרוץ לפני מרוץ ועוד יותר לזוגות רצים כמונו (פרט ביוגרפי שני – אני נשוי וגם אשתי במשתתפים).

ביום שישי בבוקר אשתי החלה את המרוץ כבר בחמש וחצי. הקטן התעורר והיא אתו לעוד בוקר שגרתי של קקאו, ארוחות, סנדביצ'ים לגן, סיפורים, משחקים, בגדים, חיתולים. אני הצטרפתי חצי שעה מאוחר יותר, מנסה להיות יעיל ולשלב תרומה למאמץ המשפחתי והכנות פיזיות ונפשיות למרוץ.

ב 07:45 אנו מפקידים את הילדים אצל המתנדבת התורנית (בתשלום) ויוצאים לדרך, אל הדבר האמיתי. זה כבר המרוץ השני שאנו עושים יחדיו. ביחד יותר טוב. אמנם עוד לא הגענו לרמת משפחת ארבל עם חמישה נציגים, אבל גם שניים זה כבר לא לבד. ומה היה לנו שם בשטח הכינוס? מספיק חניה, משטח דשא מקסים, סדר מופתי, אוירה מעולה, די ג'יי נותן בראש, דוכנים לממכר נעלי ריצה (אילן מברוקס כמובן) משקפי שמש ותוספי מזון, אולטרה לייט עם סמל ברוקס מרחף למעלה ו 400 רצים ורצות.

מקצה 5 הקילומטרים על קו הזינוק.

במרוץ עצמו שיצא לדרך בדיוק בזמן – מסלול יפה וירוק בתוואי קשה ואתגרי, אשר חלקו חול רך. בהתחלה קצת צפוף ובדרך לא מעט עליות קצרות. המסלול מסומן היטב, כולל סימון קילומטרים. היה די חם (כצפוי בבוקר מאי במישור החוף) והיו מספיק מים לכולם.

כמה רגעים מיוחדים זכורים לי מהריצה עצמה: מיד לאחר הזינוק מתגלה פתאום בית הקברות הקטן והירוק של הקיבוץ, מזכיר בתי קברות שלווים בעיירות מנומנמות בחו"ל. לאחר כמה קילומטרים בצד השביל גברים משופמים באמצע משחק גולף, מתווכחים על איזה סוג מכה. כל כך נורמלי לשחק גולף בוויקנד, כאילו אנחנו בלונג איילנד ולא בפאתי תל אביב ערב ההתנתקות, הסיבוב השלישי ומי יודע איזה עוד צרות. בדרך חזרה בתוך הזיעה, ההתנשפות והאבק, אני מוצא עצמי צופה מהופנט בפייפר נוסק מעל שדה ירוק ושורת ברושים ורגיעה גדולה אופפת אותי לרגע.


"אמנם עוד לא הגענו לרמת משפחת ארבל עם חמישה נציגים, אבל גם שניים זה כבר לא לבד"
דיויד ארבל (502) ובני צבע.

היה מרוץ נהדר, מאורגן למופת, שיכול וצריך לשמש מודל לחיקוי למרוצים אחרים. מחמאות לדובב שעמד מאחורי כל הבטחה והתחייבות והראה כיצד עושים זאת נכון. חזק ואמץ דובב, קהיליית הרצים שמחה שאתה נמצא בשטח, מארגן, דואג, מפעיל וחושב על יוזמות חדשות.

מאוד נהניתי. הרגשתי שרצתי חזק וטוב וניסיתי לחייך על קו הסיום ולא ללחוץ על הסטופר, הרי הבטיחו מצלמה, עוד חידוש מרענן המקובל במרוצים חשובים בחו"ל. לשמחתי שוב ירדתי מ 50 דקות. תוצאה מצוינת עבורי במקום 128 כללי ו 21 בקטגוריית ותיקים 40 – 44 (פרט ביוגרפי שלישי ואחרון – חגגתי 40 לאחרונה).

העונה הראשונה המלאה שלי מתקרבת לקו הסיום. רצתי העונה בגליל ים, אשדוד, בית שאן, כפר סבא, רעננה, ירושלים, ראשון לציון וגעש. היה כייף. להתראות בעונה הבאה!


ירון גרופמן (547), כותב הסקירה (תמונת ארכיון).



ומעט תוספות מאתר איילות...

* 103 תמונות מהתחרות באדיבות מוריה ילוז מופיעות בגלריית התמונות של האתר.
* כ-600 תמונות (!!) מהתחרות מופיעות באתר TAN, ידיד אתר איילות.
* כמובטח, תמונות פוטו פיניש של המסיימים מופיעות באתר Real Timing.
* תוצאות מופיעות בלחיצה כאן

תודות לנותני החסות במרוץ געש

חברת Brooks אשר הייתה נותנת החסות הראשית באירוע וסייעה רבות בפן המקצועי.
לחם וינגייט שתמך בצורה נכבדת.
Zero rh שתרמו שלושה זוגות משקפיים בשווי 1000 ₪ האחד!
טבע ספורט קסטל הזולים בארץ בתחום תוספי המזון

תודות רבות מגיעות למתנדבים, שכן אלמלא הם, האירוע לא היה מתקיים: אמיתי גיסר, דניאל רומי, צביקה ברעד, נתן אופן, יורם לב-רון, שלמה עובדיה, מאיר יפרח, ילדי קיבוץ געש ועוד...

נתראה במרוץ געש ה-2!







כתבה זו מגיעה מאתר... איילות - אתר ספורט ישראלי לריצה, טריאתלון, אתלטיקה ותוכניות אימונים
http://www.ayalot.com

הכתובת לכתבה / מאמר היא:
http://www.ayalot.com/modules.php?name=News&file;=article&sid;=296