המרוץ שלי לאליפות העולם לגילאים באקוואתלון
תאריך: שלישי, אוגוסט 16 @ 11:33:54 IDT
נושא: חברים כותבים


מאת ירון כהן
עריכה: ניקי פפו

ירון כהן מאיילות השתתף באליפות איטליה באקוואתלון וקבע הישג יוצא דופן בקנה מידה עולמי. לפניכם סיפורו המרגש בדרך לאליפות העולם באקוואתלון.

הקדמה

באמצע שנות התשעים התחלתי לגוון את פעילותי הספורטיבית האירובית והתחלתי להתאמן בטריאתלון ולא רק בענף הריצות ארוכות, בו עסקתי מעל לעשור, כולל תחרויות רבות גם בחו"ל. התקדמתי לאט בתחום החדש ואז הגיעו תאונות הדרכים שפגעו אף בי (למזלי רק פציעה קלה). כאשר נהרג גיא דוד, עמיתי לקטיגורית הגיל, בתאונת אופניים מחרידה, החלטתי שאני על הכביש לא עולה יותר... נשארתי שוב עם הריצה, ואז התוודעתי לתחום חדש של ספורט משולב ללא אופניים: אקוואתלון (Aquathlon).


באחד האימונים...

עם השנים תאונות האופניים המשיכו, ובכל פעם שקראתי באתר או בעיתון על הרוג או הרוגה, הרגשתי סכין ננעצת בגופי, שהרי כל החבר'ה הללו הינם אנשים כמוני שעושים את מה שאנו כולנו אוהבים ואני חש קרבה אליהם גם ללא הכרות אישית. בלית ברירה התחלתי לשפר את השחיה לרמה גבוהה יותר, הריצה השתפרה בהתאם והתחלתי לקצור הישגים ארציים בקטיגורית הגיל שלי.

לפני כשנתיים פגשתי את עמית אופר, טריאתלט מצטיין שנפצע בשנת 2000 כאשר קרע את שריר התאומים. עמית לימד אותי מ-0 כיצד להתאמן בשחיה, והתחלנו להתאמן ביחד ולהתכונן לתחרויות אקוואתלון שיתקיימו בעתיד בארץ. כאשר שמענו שעומדת להתקיים תחרות כזאת בנתניה באוגוסט השנה, התמלאנו שמחה והפכנו תחרות זו לתחרות מטרה.


עמית עם 2 מתחרות איטלקיות

לאחר שניצחתי באקוואתלון גוש עציון ציפיתי לתחרות בנתניה, אך האכזבה לא אחרה לבוא כאשר ביטלו את התחרות. הסתערנו על האינטרנט לחפש תחרות בחו"ל ומצאנו: תחרות שעונה על כל ציפיותינו... אקוואתלון קלאסי: 2.5 ק"מ ריצה, 1 ק"מ שחיה, 2.5 ק"מ.

אליפות איטליה בונציה, 6 לאוגוסט 2005

ההכנות לתחרות

השכמה במלון בשעה 6 בבוקר. התארגנות איטית ורגועה. ארוחת בוקר במלון בורונה, וניכרת התרגשות ממה שהולך לקרות בעוד מספר שעות. אני מתחיל להרגיש ולהפנים שאין אפשרויות רבות לטעויות מכיון שתחרות מסוג זה עמוסה באירועים: החלפות, דופק גבוה, תחרות קצרה בעצימות של 10 ק"מ ריצה וכולה במאמץ מתמשך מקסימלי.

בנסיעה ברכבת אני מתכנן כל מיני תרחישים במרוץ: פתיחה חזקה בריצה הראשונה, שחיה בתנועות ארוכות וריצה אחרונה כאילו אין מחר. משתעשע בניחושים לגבי התוצאה ומאמין בזמן שבין 34 ל- 36 דקות. בלב בפנים יש חדר קטן שאומר לי שאני הולך לרדת 35...

הגענו לונציה ב- 9:20 ולקחנו אוטובוס ימי לאי בשם "לידו" ומשם ברגל כ-10 דקות לחוף קסום בשם בלו מון. הים... שקט ורגוע ושני מתמודדים חותכים את המים השקטים בקצב מסחרר. החברה האלה הם מקצועניים. אנחנו כבר 5 שעות לפני התחרות והטמפ' היא 19 מעלות ומעונן. מושלם מבחינתי. אני לוקח חטיף אנרגיה ושותה הרבה ושעתיים לפני התחרות לוקח בננה. יוצא לחימום של 2 ק"מ עם מתגברות של 30 שניות ומרגיש קפיצי ובמצב גופני טוב. כשעה לפני התחרות אני נכנס לאימון רטוב בים ושוחה 600 מטר בקטע הסיום של התחרות. מרגיש שהים לא שקט כמקודם ויש גלים נמוכים ורוח. כחצי שעה לפני הזינוק עמית ואני מתרגלים החלפות (מה שלא תרגלנו מספיק באימונים). עמית נותן טיפים אחרונים לתחרות שמתגלים לאחר מכן כמכרה זהב.


על קו הזינוק לצד הספורטאים הטובים בעולם

המתח גואה. למרות שהייתי באין ספור תחרויות, בתחרות הזאת אני מרגיש משהו מיוחד. יוצא למתגברות נוספות ועוד 2.5 ק"מ חימום אחרון. אנחנו כבר על קו הזינוק.... דקות לפני הזינוק... אם היו אוספים את כל גרמי השומן העודפים של החברה שעמדו לידי.. לא היו ממלאים כוס אספרסו איטלקי אחד....אוסף של אלים ואלילות יווניות.....מה אני עושה פה בעצם? הכרוז ממלמל משהו באיטלקית ואני חושב שאני בפסטיבל סן רמו... ממש לא מבין מה הוא אומר. ומתקדם בבטחה עם 20 אתלטים לקו הזינוק.. עמית, שדובר איטלקית שוטפת, מסמן לי שקראו למדורגים בלבד לקו וכל השאר אמורים לעמוד 5 מטר מאחור... אני נחוש בדעתי להישאר על הקו ולא להאט את קצב הזינוק....

התחרות : השלבים הראשונים

עמית מסמן לי מהקהל שבניגוד לארץ אין ספירה לאחור, אלא הזינוק הוא בנשיפת משרוקית קצרה. השריקה נשמעת... וכולם פורצים בקצב לא יאומן... אני פותח חזק בכדי לא להתקל באף אתלט, ומתייצב עם המובילים וקצת קדימה. מיד אני שומע רעש של אופנוע שעוקף אותנו משמאל ועליו יושב צלם.. הוא מצלם אותי בקלוז אפ בכל הדקה ועשרים שאני מוביל. מרגיש קצת כמו בטור דה פראנס.

לפי התכנון אני מוריד את הקצב במעט לאחר הפתיחה המהירה כפי שאני עושה בתחרויות רבות לקצב בו אוכל להחזיק את שאר השלבים. ההורדה המזערית בקצב תורגמה מיידית לכך ששישה מתחרים עקפו אותי. עד לנקודת 1 ק"מ פותחים עליי הראשונים כ-7 שניות ואני מגיע לנקודה זאת ב- 2:55 דק' ומבין כי אני על קצב 3 דקות אם אני מוריד קצת את הפתיחה הרצחנית. מרגיש טוב, ושולט על הקצב אבל מתחיל להבין מהי הרמה של המתחרים שהסתבר בדיעבד שהיא מהגבוהים בעולם.

לאחר הריצה הראשונה
לאחר הריצה הראשונה בדרך לשטח ההחלפה

אני מגיע לשטח ההחלפה לאחר 7:30 דק' ב-2.5 ק"מ הראשונים. מבצע את ההחלפה בצורה רגועה כפי שתכננו לפני התחרות וכמו כן מחזיר נשימה. רץ למים חזק על השטיח וכעת אני במים במקום השמיני. מתחיל לשחות בתנועות ארוכות וחזקות לפי התכנון כדי שאוכל להתמיד בקצב נוח ומהיר כל ה-1000 מטר שחיה. לפתע אני מרגיש את את הפערים ברמה. למרות כל אימוני השחיה המפרכים בשנתיים האחרונות, עוברים אותי שחיינים מכל עבר... מימיני ושמאלי, ואף כמה פתחו מבער ודילפנו מעלי... דיברנו על כך רבות לפני התחרות שקיים פער גדול בין רמתי בריצה ובשחיה, אך כעת הבנתי מה זה באמת אומר.

אני ממשיך לחתור במרץ בחברת שלל הכרישים ומבטיח לנקום בריצה האחרונה. הים לא היה שקט. ועד שיצאתי מהמים עברו אותי כ- 30 מתחרים. בקטע השחיה עברו אותי הראשונים ב-4 דק' ו-30 שניות, מה שמצביע על כך ששחיתי טוב יחסית לציפיות המוקדמות אבל יש עוד הרבה מה לשפר ואני מרגיש שזה אפשרי.

התחרות : ריצת יום הדין

יוצא מהמים וכבר בשטיח לשטח ההחלפה אני מתחיל לנקום:
עובר רץ אחד, מחליף לא רע ויוצא לקרב על המיקום ועל השעון. נחוש אני עובר רץ אחרי רץ, ולאחר כ- 8 מתחרים שאני עובר, אני מגיע למתחרה 9 עקשן כפרד שנצמד אלי ולא נותן לי לעבור אותו. ביחד אנו חולפים על פני 2 מתחרים נוספים ולפני קו הסיום, הרץ שהיה לצידי עובר אותי בשניה. ומודה לי בלחיצת יד.

בשלב זה אני לא בטוח מה מיקומי, אבל השעון משפר מיידית את מצב רוחי: 34:54 !הצלחתי לרדת מ-35 דק' בתחרות הראשונה שלי במקצוע החדש.
את ה2.5 ק"מ האחרונים עברתי ב- 8:45 דק'- קצב טוב למדי לריצה האחרונה.
עמית, שמחכה לי בסיום, מציין שמיקומי 34 בכללי ולפני שהבנתי את איכות התוצאה שלי, התאכזבתי וקיוויתי שהוא טעה בספירה.


אזור ההחלפה (בתום התחרות)

ריצת השחרור
ריצת השחרור לאחר התחרות

לאחר התחרות

לאחר התארגנות ושיחרור, ומספר תמונות, אנו מתמקמים לטקס הסיום וממתינים לתוצאות הרשמיות. כאשר הגיעו התוצאות הבנתי שתוצאתי טובה מהציפיות:

* מקום 34 כללי, שכולל את כל האתלטים האיטלקים והזרים
* מקום 29 מבין האיטלקים
* מקום 6 בקטיגוריה של 40 פלוס (הציפיות היו להתברג בעשירייה הראשונה)
* מקום 6 בין האתלטים הזרים
* מקום 1 בקטיגורית הגיל מבין הזרים

מי היה בתחרות איתי?

* 130 משתתפים בתחרות כולה
* סגנית אלופת עולם באקוואתלון זכתה בתחרות זאת במקום שני עם תוצאה דומה לזאת שהשיגה באליפות העולם
* מקום 20 באולימפיאדת אתונה בטריאתלון, זכתה בתחרות זאת במקום 5 בנשים
* הראשון סיים ב29:07 שהיא תוצאה שהיתה מקנה לו מקום שני באליפות העולם

עם האלופה והסגנית
מימין: מנצחת תחרות זו.
משמאל: הסגנית בתחרות זו והסגנית באליפות העולם ב-2004.

הסיכום

מבחינתי נותר רק להצטער שאין תחרויות כאלה בארץ- מה שהיה נותן כיוון נוסף לספורטאים בעלי רצון לספורט משולב ללא אופניים. לתת הזדמנות לרצים שרוצים לשלב שחיה או לשחינים שרוצים לשלב ריצה ויש כאלה הרבה...
רק באיטליה יש 12 תחריויות אקוואתלון בשנה, וכן אליפות עולם במקצוע זה בחסות ה-ITU הכוללת גם אליפות עולם ל- age group.

ככל שאני מנתח את התחרות אני מבין את איכות התוצאה שלי, במיוחד בקטיגוריית הגיל ועדיין אני יכול לשפר את השחיה ולהתברג ברמה העולמית הגבוהה ביותר בגילי.
אעשה ככל שביכולתי להשתתף בתחרויות נוספות בחו"ל כי חוויה כזאת חייבת לחזור, אבל בתקווה שאוכל להשתתף בתחרויות כאלה גם בישראל.


מרוצה לאחר התחרות

שבוע אימונים אופייני שלי בשנתיים האחרונות:

את הריצה ואופני ההרים אני מבצע עם הפרטנר הקבוע שלי, ניקי פפו, 4 פעמים בשבוע ושחיה עם עמית 5 פעמים:

יום ראשון
אופני הרים שעה ורבע עבודה בעליות

יום שני
שחיה 1:40 שע'- 4 ק"מ שחיה הכוללים כ-8 אינטרוולים של 200 מטר. יציאה כל ¼3 דק'.

יום שלישי
1. ריצה 17 ק"מ הכוללת קטע של 8 ק"מ המחולק ל- 3 אינטרוולים מהירים של 2000 מטר עם התאוששות אקטיבית ביניהם של 1 ק"מ בקצב בינוני גבוה.
דוגמת זמנים אימון אחרון:
o 2000 מטר: 6:35 דקות
o 1000 מטר: 3:41 דקות
o 2000 מטר: 6:32 דקות
o 1000 מטר: 3:40 דקות
o 2000 מטר: 6:29 דקות
2. שחיה 4000 מטר הכוללת עבודה על טכניקה ושחיה ארוכה.

יום רביעי
שחיה 4000 מטר הכוללת אינטרוולים ארוכים של 400 עד 800 מטר, יציאה כל ¼6 דק' ו- ¼12 בהתאמה.

יום חמישי
1. ריצת הרים 20 ק"מ עם שינויי קצב ועבודה בעליות.
2. שחיה 1500 מטר טכניקה.
3. מסאג': 1 שעה.

יום שישי
שחיה 3500 מטר עם אינטרוולים קצרים של 50 עד 100 מטר כ- 10-15 פעמים.

יום שבת
ריצה ארוכה עם הקבוצה המסורתית שלי ("רצי חוף הכרמל") של 22-35 ק"מ המשלבת בתוכה ריצות טמפו בין 4 ל- 20 ק"מ (תלוי בעונה ובסיומה)... ארוחת החוף המסורתית, עליה אי אפשר לוותר.

האנגלים
לצד חלק מהנבחרת הבריטית


חוזרים הביתה...







כתבה זו מגיעה מאתר... איילות - אתר ספורט ישראלי לריצה, טריאתלון, אתלטיקה ותוכניות אימונים
http://www.ayalot.com

הכתובת לכתבה / מאמר היא:
http://www.ayalot.com/modules.php?name=News&file;=article&sid;=333