מרתון שני
תאריך: רביעי, ינואר 11 @ 15:24:03 IST
נושא: חברים כותבים


מאת רוני נמר

קראתי עשרות כתבות על מרתון ראשון (זוכרים את הכתבה שלי מלפני שנה?) , אבל כתבה על מרתון שני אף פעם לא ראיתי. כי המרתון הראשון בדרך כלל מלווה בהמון התלהבות והתרגשות וגאווה ... והשני ...



לפני שנה (במרתון הראשון שלי) בק"מ 25 נשבעתי שזה המרתון האחרון שלי והריצה האחרונה שלי בכלל.

מהר מאוד שכחתי שנשבעתי לא לרוץ יותר (כבר למחרת מצאתי את עצמי בריצת ניווט), שכחתי שהיה קשה ושכחתי שהתאמנתי קשה לפני המרתון. התחלתי להתכונן למרתון הבא במטרה לסיים ב-4:00 שעות. או 3:59:59 ליתר דיוק.


רוני שורפת את המסלול

בתחילת העונה עבדתי על שיפור המהירות בריצות "קצרות" (5-10 ק"מ). אכן השתפרתי בעזרת התוכניות של רן שילון ובקיץ התחלתי להוסיף ריצות ארוכות. רוב האימונים היו בחוץ, בחוף הים או בשדות ליד הבית ובחודשי הקיץ החום הקשה מאוד על האימונים.
ראיתי שאני לא עומדת בתוכנית האימונים ובמקום להתאים את האימונים לתוכנית התאמתי את התוכנית לאימונים שעשיתי – ויתרתי על אימוני משקולות ואופניים / ספינינג ובחרתי מהתוכנית את האימונים שאהבתי, אינטרוולים, ריצות קצב וריצות ארוכות, בלי להקפיד על סדר מסויים. "יהיה בסדר", אמרתי לעצמי.

בסדר העדיפויות הריצה לא הייתה במקום הראשון והמרתון לא היה הארוע החשוב ביותר בחיים כמו לפני שנה. היה לי זמן להתאמן וכל התנאים הדרושים להכנה טובה, אבל הראש לא היה פנוי לזה.

בחודשים האחרונים, דווקא בתקופת ההכנה האינטנסיבית, התחלתי לזלזל. ויתרתי לגמרי על אימוני אופניים וגם הקילומטרז' השבועי הגיע בשיא ל- 60 או 70 ק"מ. כלומר בתקופת החידוד לא היה לי מה לחדד, כמו שדובב אומר. (למרות זאת עשיתי "חידוד" ורצתי 25 ק"מ בשבועיים האחרונים ...).

אבל המטרה הייתה עדיין לסיים ב-4:00 שעות. תזונה נכונה? דילול פחמימות? העמסת פחמימות? ידעתי שרצוי להקפיד על כך, אבל בפועל התעלמתי מהם, למעט ארוחת הפסטה בערב המרתון.

שלושה שבועות לפני המרתון רצתי 36 ק"מ במסלול המרתון ב-3:40 שעות והרגשתי מצויין. הרגשתי שלמרות ההכנה הלקויה אני בכושר סביר והמטרה נראתה לי ראלית. חבל שלא היה לי צ''יפ כדי להוכיח שאני מסוגלת לרוץ 36 ק"מ בכבוד ...

הגיע ה-5.1.2006, שעה 9 בבוקר

נצמדתי לפייסר של 4:00 שעות כי זו הייתה המטרה שהגדרתי לעצמי – בלי שום קשר למציאות, ליכולות ולאימונים. כבר בק"מ הראשונים הרגשתי שהקצב מהיר מדי, אבל התעקשתי להישאר עם הפייסר. המשכתי איתו עד עין גב, כאשר בק"מ האחרונים הרגליים הצליחו רק בקושי לעמוד בקצב שלו וגם הרצון לרוץ מהר יותר לא הספיק כדי להניע את הרגליים בקצב הדרוש. גם הרוח הייתה נגדנו ואני, במקום לרוץ בצל הרוח מאחורי קבוצת הרצים, שמרתי על מקומי כמה צעדים לפני הפייסר כדי להבטיח לעצמי יתרון של כמה שניות לפני הפייסר.

מעט אחרי הסיבוב הבנתי סוף סוף שטעיתי. אחרי שפרשתי לשיחים לא הצלחתי להשיג את הפייסר וראיתי אותו מתרחק יותר ויותר. ראיתי את טבריה בצד השני של הכנרת, במרחק הליכה של ארבע שעות. עברתי להליכה.

אחר כך המשכתי לרוץ בקצב איטי יותר. גם הפייסר של 4:15 עקף אותי. השלמתי עם העובדה שאני לא אסיים ב-4:00 שעות וגם לא ב-4:11 (כמו בשנה שעברה). אבל ידעתי שאני אסיים.

אפשר היה לחשוב שבאים למרתון שני עם יותר נסיון ויותר מוכנים, אבל אני לא למדתי דבר.
הרגשתי כאילו שום דבר לא השתנה מאז. ההתעקשות לרוץ יותר מהר ממה שהגוף מסוגל, הק"מ הקשים באזור האון ועין גב, הרוח הנגדית, נקודת השבירה בתחילת החצי השני, קטעי ההליכה, האכזבה של הרגע בו מבינים שאני לא אשיג את המטרה שקבעתי לעצמי, ההשלמה עם עובדה זו אחרי כמה דקות, הק"מ הארוכים בין צמח לטבריה והק"מ האינסופיים מהכניסה לטבריה עד לקו הסיום, חוסר היכולת להרגיש שמחה או הקלה או כל דבר אחר כשמגיעים לסיום והרצון לשפר בפעם הבאה. הכל אותו דבר, פרט לדבר אחד.

בק"מ ה- 25 נזכרתי ששם נשבעתי לא לרוץ יותר ושוב הגעתי לכאן עייפה ומותשת, וקו הסיום נראה כה רחוק. אבל הפעם לא חשבתי לרגע להפסיק.
נשבעתי שבשנה הבאה אני אהיה כאן (בעזרת ה'') כדי לשפר את התוצאה ולרדת מארבע שעות.

המשכתי לרוץ וללכת ולרוץ וללכת וללכת ולרוץ וללכת ... וללכת ... וללכת. אבדתי כל תחושה של זמן ומרחק, אבל בסוף חציתי את קו הסיום. שרדתי מרתון שני.

42 ק"מ ו-195 מ' סבלתי.

4:32 שעות. סיבה טובה להתחיל להתאמן.


נ.ב.
תודה רבה למארגני המרתון ולדובב!
תודה רבה לרן שילון על תוכניות האימונים!
ותודה רבה ליששכר אינדיג, ידיד ושותף לאימונים, כל הכבוד על המרתון הראשון (פחות מארבע שעות), הפעם ניצחת אותי, בשנה הבאה אני אנצח!







כתבה זו מגיעה מאתר... איילות - אתר ספורט ישראלי לריצה, טריאתלון, אתלטיקה ותוכניות אימונים
http://www.ayalot.com

הכתובת לכתבה / מאמר היא:
http://www.ayalot.com/modules.php?name=News&file;=article&sid;=365