ניתוח סטטיסטי של תוצאות מרתון טבריה 2006
תאריך: שלישי, ינואר 17 @ 00:55:28 IST
נושא: ניתוחי ריצות מקצועיים


מאת גבי אור

הרעיון לבצע ניתוח סטטיסטי של נתוני הריצה עלה במוחי כבר בפוגשי את קו סיום המרוץ.
הפריעה לי העובדה שתוצאת הזמן באימון האחרון הארוך שלי (40 ק"מ) הייתה טובה מתוצאת המרתון. ניסיתי להאשים את מזג האויר החם יחסית ביום המרוץ, את האקלים השונה מביתי שבדרום הארץ, את שעת הצהריים, המסלול הלא מוכר ואפילו אספלט מסוג שונה...

ברור שחוסר הניסיון הוא פקטור חשוב, אבל גם ברור שניתן ללמוד הרבה מטעויות של אחרים ובמקרה הזה מניתוח כלל התוצאות.
בתחילת הניתוח השמטתי בכוונה רצים מהירים ואיטיים מאוד. שרירותית נכללו אלה שרצו בין 3:00 שע' ל 4:20 שע'. אחרי ניקוי טעויות מדידה נותרו במדגם כ-370 משתתפים. הנתונים הכמותיים היחידים שעמדו לרשותי היו הגיל והתוצאות בארבעת תחנות הריצה (10, 21, 30 ו-42 ק"מ), עליהם ביצעתי מספר פעולות סטטיסטיות: ממוצעים, סטיות תקן, מתאמים (קורלציות), השוואות גראפיות ומבחנים סטטיסטים אחרים.

כבר במבט ראשוני בגרפים, בולט ההבדל בין השליש הראשון והאחרון של מסיימי הריצה בזמני המדגם: הראשונים רצו בקצב אחיד וכמובן מהר יותר מהאחרונים. האחרונים רצו בשינויים גדולים (סטיית תקן גבוהה) ביניהם. בגרף הכולל את תוצאות ארבע התחנות בולט גם ההבדל בין הראשונים לאחרונים בהתרחבות פער הזמן שבין התחנות ובייחוד בין תחנת ה 30 ק"מ לסיום. בצורה גסה ניתן לומר כי הרצים האיטיים יותר הורידו קצב משמעותית ב 12 הק"מ האחרונים בעוד שהרצים המהירים יחסית שמרו על כוחם.

בבדיקת גילאי המדגם נמצא ממוצע של 39.8, אך עם גיל שכיח של 31 דווקא. בהפרדת המדגם לשלושה חלקים שווים נמצא, אמנם, כי השליש הראשון צעיר יותר: ממוצע של 38, השליש השני 40 והשלישי כמעט 42. הבדלי הגיל מסבירים רק חלק מההבדל, מה גם שתוספת הגיל מגדילה את הסיכויים לכך שזו לא ריצת המרתון הראשונה ולפיכך הניסיון בה מצד שני גדול יותר.

בהמשך ביצעתי בדיקת מתאם לזמני הריצה בין כל תחנה ותחנה. למי שאינו מכיר את המונח, אציין שמדובר במדד הנותן תוצאה שבין 0 ל 1 להתאמה ביחס ישר בין שתי קבוצות נתונים (או 1- כאשר קיים יחס הפוך).
המתאם הכללי בין ריצת 10 ק"מ לחצי המרתון היה גבוה מאוד (0.97), אולם כבר אז ניכר היה הבדל בהתנהגות הריצה בין המהירים לאיטיים יותר. בצורה דומה התנהג המתאם שבין 10 ק"מ ל- 30 ק"מ. התוצאות המעניינות היו במתאמים האחרים:

מתאמים

התוצאות הנמוכות מאוד של השליש השלישי במחצית השנייה של המרוץ מובילות למסקנת ביניים: בקרב הרצים האיטיים יותר קיים "אי סדר" משמעותי בכל הנוגע לשמירה על קצב הריצה.

בהמשך בוצעו השוואות בין התוצאות היחסיות של כל מקטע ריצה. מעניין לראות את התוצאות הממוצעות של הקצבים בכל מקטע: 10 ק"מ- 4:56 דקות/ק"מ, 10-21 – 5:02 דק/ק"מ, 21-30 – 5:18 דק/ק"מ, 30-42 – 6:03 דק/ק"מ.

בהמשך ביצעתי פעולה מתמטית שהתוצאה שלה היא קבוצת ערכים שבין 0 ל-3. הערך "1" מתאים לריצה "מתואמת": ריצה שהקצב שלה לאורך כל 42 הק"מ מצוי על עקומה אחידה ועקבית. ערך גבוה יותר מציין ריצה עם "זיופי קצב" או "ערכי קיצוניות" הולכים וגדלים במחצית השנייה של המרתון, וערך נמוך מ-1 מציין שינויי קצב דווקא בחלק הראשון:

שינויי קצב חריגים

ניתן לראות שבודדים שמרו על הערך 1, אבל רובם של אלה מצויים בשליש הראשון. בשליש השני בולטים כמה שלא שמרו על הקצב בתחילת המרוץ (ערך נמוך מ-1) ובשליש השלישי בולטים אלה ששינו בצורה קיצונית את קצבי הריצה, הן בתחילת המרוץ והן ובעיקר בסוף המרוץ.

הנחתי שרק בודדים התחילו בקצב נמוך – בהתאם לכל ההמלצות - והצליחו להגביר קצב בהמשך.
הסתבר שדי הרבה - 20% מהרצים - הגבירו מהירות בין 10 ק"מ ל 21 ק"מ, אבל בהמשך השתנה המצב ורק 2% הצליחו להגביר מהירות בין 21 ק"מ ל 30 ק"מ ופחות מזה – 1.5% - הצליחו להגביר קצב ב 12 הק"מ האחרונים (ואפילו בעשירית השניה לק"מ) או לשמור על קצב קבוע. רק שבעה רצים מהמדגם הצליחו לשמור על הגברת הקצב לאורך החצי השני של המרתון ורק ארבעה רצים בלבד הצליחו להוריד את הקצב בכל המקטעים החל מהמדידה הראשונה ועד לסיום.

מסקנות

1) שמירה על קצב אחיד או על עקומת ריצה אחידה משפרת את תוצאת הסיום ללא קשר לערך המוחלט של קצב הריצה. עדיף להתחיל בקצב איטי ולשמור עליו מאשר להגביר בהמשך, להאיט, להגביר וחוזר חלילה.

2) לרוב הרצים בטווח שבין 3:00 שע' ל 4:00 שע' אין, כנראה, יכולת ליצור מצב של ריצה מתגברת בחצי השני של המרתון. לקיחת גורם זה בחשבון אמורה להשפיע על בחירת "קצב ביניים": התחלת ריצה בקצב איטי מדי, שמטרתה "לשמור על הכוחות לפיניש", לא מסייעת לריצה בדיוק כמו קצב מהיר מדי בתחילת המרוץ. קצב הביניים המייצג, למשל, ריצת אימון בקצב סביר, אך לא רגוע מדי, הוא האידאלי עבור כל רץ בנפרד.

3) לפיכך, היצמדות לפייסר (מכתיב קצב) הנכון – בהתאם ליכולתנו האישית הממוצעת - מתחילת המרוץ תגביר את הסיכוי להמשיך ולהיות צמוד לפייסר. דילוג בין פייסרים פוגע בתוצאה הכללית.


למאמר בנושא "הקשר שבין הישג בריצת 5000 מ' לבין הישג בריצת 10000 מ', לחצו כאן.







כתבה זו מגיעה מאתר... איילות - אתר ספורט ישראלי לריצה, טריאתלון, אתלטיקה ותוכניות אימונים
http://www.ayalot.com

הכתובת לכתבה / מאמר היא:
http://www.ayalot.com/modules.php?name=News&file;=article&sid;=367