תולדות הריצה ל- 10,000 מ' לגברים (חלק א')
תאריך: חמישי, מרץ 16 @ 11:36:13 IST
נושא: ריצות ארוכות


מאת אנטוניו סנטורי

פאבו נורמי, הרץ הפיני הענק, היה רק אחד משושלת ארוכה ומפוארת של רצים פינים, ששברו שיאים עולמיים בסיטונות וקטפו מדליות זהב למכביר בהיסטוריה של הריצות הארוכות. למעשה, רצי פינלנד של תחילת המאה העשרים היו הקנייתים והאתיופים של ימינו. מאמר ראשון הסוקר את תולדות ריצת ה- 10,000 מטרים.

ביום ששי בערב, 26.8.2005, התקיימה באצטדיון "בודואן" בבריסל ריצת 10,000 מטרים במסגרת ה"ממוריאל ואן-דמה" (ראו "עולם הריצה", גיליון 124, עמוד 46). בריצה זו שיפר קנניסה בקלה מאתיופיה (תאריך לידה 13.6.1982) את השיא העולמי כשעצר את השעון על 26:17.53 (חצי ראשון - 13:09.19, חצי שני - 13:08.34). בבדיקה שערכתי ברשימת בעלי השיאים הקודמים בלטה לעיניי העובדה שגם הרץ האגדי מפינלנד, פאבו נורמי, נולד ב-13 ביוני, בשנת 1897. עובדה זו לא אומרת כלום בקשר לגלגול נשמות אבל היא גירתה אותי לכתוב מאמר על ריצת 10,000 המטרים לגברים.

שושלת האלופים הפינים

הפעם הראשונה בה נערכה ריצה זו במסגרת האולימפית הייתה בסטוקהולם ב- 1912. שם ניצח הראשון לשושלת האלופים הפינייים: יוהאן פטרי ("האנס") קוהלאמיינן (9.12.1889 - 11.1.1966). זמנו היה 31:20.8 והוא הקדים ב - 46.8 שניות את הזוכה בכסף. רק חמישה רצים סיימו את הגמר שנערך בחום כבד יום אחד בלבד אחרי המוקדמות. בין השנים 1924 - 1968 לא נערכו ריצות מוקדמות ב- 10,000 במסגרת האולימפית, אולי בגלל העובדה שלגמר בסטוקהולם העפילו 15 רצים שמתוכם רק 11 התייצבו אליו וכאמור רק חמישה הגיעו גם לקו הסיום. ביומיים הבאים נערכו המוקדמות והגמר של ה-5000 וכאן זכה שוב קוהלאמיינן אבל רק אחרי מאבק עיקש עם הצרפתי ז'אן בואן (20.12.1888 - 29.9.1914) 14:36.6 לעומת 14:36.7. דרך אגב, היקף המסלול בסטוקהולם היה משום-מה 383 מטרים!! בואן היה הראשון שרץ 10,000 בפחות מ-31 דקות. הוא עשה זאת בפאריס בתאריך 16.11.1911, כמובן שלא על מסלול רקורטן ובודאי שנעליו היו רחוקות מאד בצורתן מאלה שנהנים מהן רצי המאה ה-21 וכנראה שגם ללא סיוע תמריצים כאלה או אחרים. השיא (הראשון שהוכר במקצוע זה על ידי הפדרציה הבין-לאומית לאתלטיקה - IAAF ) עמד על 30:58.8 (חצי ראשון - 15:11.4, חצי שני - 15:47.4). בואן היה עובד נמל שהתפרסם בכינוי "ההרקולס של מארסיי". ב-1914 הוא "נפל בשדה הכבוד" בקרב העקוב מדם על הנהר מרנה. גם הזוכה בארד בגמר ה-5000 בסטוקהולם, הבריטי ג'ורג' האסטון, נהרג ב-1914 במהלך מלחמת העולם הראשונה. קוהלאמיינן היגר לארה"ב ושב והופיע במסגרת האולימפית במדי פינלנד אחרי המלחמה באנטוורפן 1920 וצרף למאזנו מדליית זהב שלישית, הפעם דווקא במרוץ המרתון שאורכו היה בפעם היחידה במסגרת האולימפית ארוך מהמרחק המקובל היום - 42,750 מטרים, בזמן 2:32:35.8 (היו זמנים שציינו גם את עשיריות השנייה במרתון...)

הנס קוהלאמיינן
האנס קוהלאמיינן

פאבו נורמי האגדי

שיאו של בואן ב-10,000 החזיק מעמד כמעט 10 שנים ונשבר על-ידי פאבו נורמי (13.6.1897 - 2.10.1973) בתאריך 22.6.1921. השיא החדש נקבע בסטוקהולם ועמד על 30:40.2 (חצי ראשון 15:06.1, חצי שני - 15:34.1). הקריירה האולימפית המזהירה של נורמי החלה ב-1920 באנטוורפן שם ניהל דו-קרב כפול עם הצרפתי ז'וזף גילמו (1.10.1899 - 9.3.1975) שהסתיים בתיקו - 5000: 1.גילמו 14:55.6; 2. נורמי 15:00.0. 10,000: 1. נורמי 31:45.8; 2. גילמו 31:47.2. גילמו השתתף במשחקים אחרי שהצליח להתאושש מהרעלה קשה בה לקה עקב התקפת גזים רעילים של הגרמנים במלחמת העולם הראשונה. עובדה מעניינת נוספת לגבי גילמו - ליבו היה בצד ימין של גופו. נורמי ניצח באנטוררפן גם במירוץ שדה לכ-8 ק"מ, מה שהעניק לו שתי מדליות זהב נוספות: אישית וקבוצתית אבל הוא הגדיל לעשות 4 שנים אחר-כך במשחקים של פאריס 1924. לפני המשחקים הוא מצא לנכון לתרגל את לוח הזמנים הצפוי בפאריס וב-16.6.1924 הוא רץ בהלסינקי 1500 ו-5000 בהפרש של 55 דקות ובשני המירוצים קבע שיאים עולמיים: 3:52.6 ו-14:28.2. כך הוא הרגיש שהוא מוכן למשחקים ואכן כאשר הגיע רגע האמת בפאריס ב-19.7.1924 הוא זינק ב-19:05 לגמר ה-1500 וניצח בזמן 3:53.6 ובשעה 20:00 זינק לגמר ה-5000 וניצח עם 14:31.2, בשני המקרים "רק" שיא אולימפי. ב-5000 הגיע במקום השני בזמן של 14:31.4 בן ארצו של נורמי, וילה ריטולה (18.1.1896 - 24.4.1982), שכמו קוהלאמיינן בזמנו, היגר לארה"ב אך המשיך לייצג את מולדתו. הוא ביקר בישראל כאורח כבוד ב"כינוס הפועל" בשנת 1975. לריצת 10,000 בפאריס לא שיבצו קברניטי המשלחת הפינית את נורמי לריצה, אולי מתוך רצון להעניק גם לריטולה, שהובא במיוחד מארה"ב, אפשרות לזכות בזהב. במהלך ההכנות למשחקים שבר ריטולה את שיאו של נורמי והעמיד אותו על 30:35.4 (הלסינקי, 25.5.1924, ח.ר. - 15:14.0, ח.ש - 15:21.4). בפאריס שבר ריטולה את השיא פעם נוספת והעמיד אותו על 30:23.2 (ח.ר. - 15:00.2, ח.ש. - 15:23.0). במהלך כל ההיסטוריה נשבר השיא רק פעמיים במסגרת האולימפית ובשני המקרים, ראה זה פלא, על-ידי רצים פיניים.

הפעם השנייה הייתה כמובן ב-1972 ועל-כך יסופר באחד הפרקים הבאים. חבריו של ריטולה לנבחרת הפינית תפסו את המקומות השלישי והרביעי בריצה. יש האומרים כי במחאה על אי הכללתו בהרכב הפיני ב-10,000 רץ נורמי את המרחק בשעת התחרות האולימפית במסלול האימונים ואף קבע זמן טוב משל ריטולה...בטענה כי נורמי לא נכלל בהרכב ל-10,000 בשל עומס יתר יש אולי הגיון מאחר שלבד מהדאבל המופלא 1500/5000 הוא השתתף וזכה עוד בשני מקצועות: 3000 מטר קבוצתי (עוד היו בקבוצה ריטולה והיהודי אליאס כץ) ומרוץ-שדה לכ-10 ק"מ שם כבאנטוורפן הוא עוטר בשתי מדליות זהב, אישית וקבוצתית. ריטולה היה חבר גם בקבוצה זו. נורמי קבע במרוץ השדה 32:54.8 לעומת 34:19.4 של ריטולה. את החשבון סגר סופית נורמי ב-31.8.1924 כששבר בעיר קופיו שבפינלנד את השיא - 30:06.2 (ח.ר.- 14:52.5, ח.ש. - 15:13.7).

נורמי חזר לזירה האולימפית ב-1928 באמסטרדאם ולהלן הישגיו: 10,000: 1. 30:18.8 (ריטולה שני עם 30:19.4); 5000: 2. 14:40.0 (ריטולה ראשון עם 14:38.0); 3000 מכשולים: 2. 9:31.2 (ראשון הפיני לוקולה עם 9:21.8 ושלישי ,פיני נוסף, אנדרסן). הפינים של אז הם כמו האתיופים והקנייתים של היום מבחינת השליטה במרחקים האורכים... נורמי זכה בתשע מדליות זהב אולימפיות ושלוש מכסף ואילו ריטולה ב-5 זהב ו-3 מכסף.

פאבו נורמי פאבו נורמי
פאבו נורמי

השליטה הפינית נמשכה גם בשנות השלושים: מתוך 5 המדליות האולימפיות ב-1932 ו-1936, 5 הוענקו לנציגי פינלנד. את הבכורה בלוס-אנג'לס 1932 תפס דווקא נציג פולין יאנוש קוסוצ'ינסקי (15.1.1907 - 21.6.1940). בצעירות שיחק כדורגל ורק ב-1928 החל להתאמן באתלטיקה. הוא זכה באליפויות ארצו ב במרחקים מ-800 ועד 5000 ובמרוצי-שדה. חודש לפני משחקי לוס-אנג'לס 1932 הוא שבר את השיא העולמי ב-3000 כשקבע באנטוורפן 8:18.8 ו-10 ימים אחר כך בפוזנאן שיא ב-4 מייל (6437 מטרים) 19:02.6. "קוסי" זכה בכסף ב-5000 באליפות אירופה 1934, אחר-כך פרש אך חזר במפתיע וזכה באליפות ארצו ב – 10,000 ב-1939. במלחמת העולם השנייה הוא התנדב לצבא הפולני אחרי פלישת הגרמנים לארצו ופעמיים נפצע בקרב. במארס 1940 הוא נעצר על-ידי הגסטאפו ושלושה חודשים אחר-כך מת במחנה ריכוז. לרץ זה מייחסים שני חידושים בריצות הארוכות: ריצה על אצבעות הרגליים ותחילתם של אימוני ההפוגות. אמנם כבר ב-1916 כתב מאמן פיני כי חזרות קצרות ומהירות המשולבות בריצות שדה עדיפות על ריצה בקצב קבוע אך האימונים של קוסוצ'ינסקי, בהדרכת מאמנו האסטוני, אלכסנדר קלומברג-קולמפרה, כללו כבר חזרות מהירות למרחקים של 200, 300 ו-400 מטרים.

מאקי
טאיסטו מאקי- הראשון שפרץ את מחסום 30 הדקות

פריצת מחסום 30 הדקות

גבול 30 הדקות נפרץ ב-17.8.1939 על-ידי הפיני טאיסטו מאקי שקבע בהלסינקי 29:52.6. זו הייתה לא רק "פריצת מחסום" אלא גם הפעם הראשונה שנשבר שיא ב-10,000 עם "נגטיב ספליט" – החצי השני מהיר מהראשון (ח.ר. - 14:58.2, ח.ש. -14:54.4!). לפני הריצה אמר הכרוז: "אני מקווה שטאיסטו מאקי ירתק את הקהל קצת פחות מחצי שעה..." שיאו של נורמי מ-1924 נשבר עוד קודם על-ידי המנצח האולימפי בברלין 1936 הפיני (כמובן...) אילמארי סלמינן (21.9.1902 - 5.1.1986) שקבע בתאריך 18.6.1937 בקובולה 30:05.6 (ח.ר. - 15:01.0, ח.ש. - 15:04.6) שש עשיריות מהר משיאו של נורמי. סלמינן היה גם אלוף אירופה ב-10,000 ב-1934 ו-1938. מאקי, לפני פריצת מחסום 30 הדקות היה כבר השיאן עם 30:02.0 (ח.ר. - 14:59.0, ח.ש. – 15:03.0) שרשם בטמפרה ב-29.9.1938. מאקי כונה "רועה הצאן מרקולה" והיה בן חסותו של נורמי. ב-1940 יצאו שניהם לארה"ב לגייס תרומות למולדתם שהייתה שקועה במלחמה עם רוסיה. מלבד השיא ב-10,000 הוא רשם שיאים עולמיים בחמישה מרחקים נוספים כולל 5000. המשחקים האולימפיים של 1940 היו אמורים להיערך בהלסינקי ולכבודם נבנה גם האצטדיון האולימפי ב-1938. מאקי היה מועמד לנצח בהם הן ב-5000 והן ב-10,000 אבל ביטול המשחקים בגלל מלחמת העולם השנייה מנעה ממנו את התהילה האולימפית. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה היו תשעה רצים פיניים מתוך עשרה הרצים בעלי הזמנים הטובים עד אז כולל החמישה במקומות הראשונים: מאקי, סלמינן, נורמי, קרלו טומינן וקוקו פקורי. קוסוצ'ינסקי היה הלא-פיני היחיד בטופ - 10.

אריה גמליאל- שיאן ישראל בריצת 10000 מ
אריה גמליאל- שיאן ישראל בריצת 10000 מ'
התמונה באדיבות "עולם הריצה"

עשרת הישראלים שירדו מגבול 30 הדקות לקראת סיום החלק הראשון של המאמר הבה נציץ לחצר הביתי שלנו ונכבד את עשרה הישראלים שירדו עד היום מגבול 30 הדקות ב-10,000 מ'.

עשרת הטובים
הערה: למוקט דרבה (1.1.1978) נרשם זמן של 29:35.57 באליפות העולם לנוער בסידני בתאריך 21.8.1996 אולם ההערכה היא שהוא סיים את ריצתו הקפה אחת מוקדם מדי.

רצים ישראליים בכירים
התמונה באדיבות "עולם הריצה"

לחצו כאן לחלק ב'.

המאמר פורסם ב"עולם הריצה" גיליון מס' 125. המגזין נשלח בחינם לכל חברי מועדון איילות.







כתבה זו מגיעה מאתר... איילות - אתר ספורט ישראלי לריצה, טריאתלון, אתלטיקה ותוכניות אימונים
http://www.ayalot.com

הכתובת לכתבה / מאמר היא:
http://www.ayalot.com/modules.php?name=News&file;=article&sid;=378