סקירת החוויה הספורטיבית במרוץ הרצליה (6.5.06)
תאריך: חמישי, מאי 11 @ 11:43:39 IDT
נושא: סקירות תחרויות מהארץ ומהעולם


מאת אופיר צ'רניאק

קריירת מרוצי ה- 10 ק"מ שלי התחילה בפיאסקו במירוץ כפר סבא - 5 ק"מ ראשונים ב- 21 דקות, מעבר להליכה בק"מ ה-8 וסיום אומלל ב- 47 דקות. ברעננה היה שיפור קל לכיוון 46 הדקות (שם התחלתי ללכת בק"מ השישי, ככה שבשמיני חזרתי לריצה). שני המירוצים הביאו אותי לכמה תובנות...

א. עליות לא עושות לי טוב
ב. עדיף לרוץ לאורך כל המסלול

חמוש בתובנות אלו הגעתי למרוץ רמת השרון והצלחתי להגיע לתוצאה דומה לתוצאת השיא שלי באימונים: 43:17 דק', עם נגטיב ספליט (שזה כמו בננה ספליט, רק שלילית).

מרוץ הרצליה הגיע בזמן המתאים לתוצאת שיא נוספת ובהתאם לכך היו ההכנות והאימונים. מכיוון שהגעתי למסקנה שצריך להתחיל לאט יותר ואז להגביר בהמשך, החלטתי להיצמד במרוץ למישהו עם זמן קצת יותר מהיר משלי וכך לשמור על הקצב. הצצה חוזרת בתוצאות של רמת השרון מראות שרוני בן יעקב קבעה שם תוצאה של 43:08 דק'. מבחינתי זה היה מצויין, כיוון שבהנחה של נגטיב ספליט זה אומר שאם אני נצמד אליה, אהיה מסוגל לרדת מ- 43:00 דק'. שנית, לרוני בן יעקב יש יתרון והוא שהיא קלה לזיהוי ומעקב (לא משהו עקרוני, פשוט אין הרבה נשים בכלל במרוצים האלו).

בעשרה לשבע בבוקר המירוץ התעוררתי (האמת היא שהתעוררתי גם בארבע וגם בחמש, אבל לא משנה), התארגנות קלה, נסיעה באופניים לקחת מאבא את האוטו ונסיעה למירוץ (עכשיו כשאני חושב על זה, זה כמו טריאתלון רק שהחלפתי את השחייה בנסיעה באוטו, זה יכול לתפוס דווקא יופי בתור ענף ספורט חדש).


יוצאים לדרך במרוץ הרצליה

עושה חימום קצר, מזג האוויר מצויין ואני מרגיש טוב כך שאני מחליט לפתוח ב- 4:18 דק' לק"מ (קצב של 43:00 דק'). דובב מזניק את המרוץ, אני מופתע מכך שאין התמרפקויות ואנו מתחילים בעליה (הבטחתם מישור עם עלה של זית?). פתאום אני שם לב לשני דברים
א. אין לי מושג איפה רוני
ב. מישהו מסביבי שורק לעצמו נעימות
אחרי שאני מבין שאני לא מדמיין אני מקווה שזה יפסיק (כמה אפשר לרוץ ולשרוק ביחד?) וכשהשריקות נמשכות אני מחליט לברוח מהן. מהר מאוד אני מגיע לשלט של הק"מ הראשון, מבט בשעון מראה 4:02 דק'. אני מקלל את עצמי ששוב פתחתי מהר מדי ומכריח את עצמי, כמעט בכוח, להאט. את הקילומטרים הבאים אני עושה בסדר גודל של 4:16 דק' לק"מ ואת החמישי משום מה ב- 4:27 דק' לק"מ, מה שמביא אותי לשלט ה-5 ק"מ ב- 21:13 דק'. אני מחליט לנצל את הירידה ולהגביר מעט את הקצב ומגיע לק"מ השישי ב- 24:46 דק'. 3:33 דק' לק"מ! העסק די מוצא חן בעיני ואני מחליט שלאחר המירוץ יקרא שמי אופיר צ'רניאק גבריסאלסי. אולם מעבר לשינוי השם, אני מבין שכל חישוב הזמנים הלך לעזאזל ומחליט שכל עוד אני מרגיש טוב אני אמשיך בקצב הנוכחי.

איפה שהוא במהלך הדרך רוני עוקפת אותי (הנה היא...) ונשארת בטווח ראיה של עשרים מטר. הקילומטרים הבאים עוברים די במהירות ואני מצליח אפילו לעקוף בזהירות את בז'ה. אני מגיע לשלט של הקילומטר השמיני ומחליט להגביר עוד יותר את הקצב ולשמור כוחות להגברה נוספת כשאני אראה את השלט של הק"מ ה- 9. ממשיך לרוץ כמה דקות ואז מגלה שכנראה חלפתי את השלט אבל שאני סוגר על רוני.


אופיר על קו הסיום מיד אחרי רוני בן יעקב

פנינו ימינה (או שמאלה, מי זוכר?) לירידה לקראת הסיום, רוני כ- 20 מטר לפני ואני קולט צלם מצד שמאל, הוא מצלם את רוני ואני מסדר את הגבות לקראת הצילום. אז קורה הבלתי ייאמן - הוא שוב מצלם את רוני מהצד, ושוב מאחורה. אני מבין שסידור הגבות היה לשווא וחולף גם אותו. 100 מטר לפני הסיום אני מבין שהקרב אבוד, מהצד מוחאים כפיים לרוני ומפסיקים כשאני מגיע (תנועות ידיים נמרצות מצידי, הביאו לעידוד נוסף אחרי שהמשפחה כבר הבינה שאין מצב שאני עוקף את הילדה שלהם). אני מתקרב בצעדי ענק (נניח) לשער הסיום ממשיך עוד כמה צעדים עוצר את השעון ומסתכל - 40:50 דק'! שיא אישי לגבריסאלסי הישראלי!


תמונות רבות מהכינוס, זינוקים, דרך וטכסים כאן באתר איילות
תמונות פיניש באתר ריל טיימינג
תוצאות באתר ריל טיימינג







כתבה זו מגיעה מאתר... איילות - אתר ספורט ישראלי לריצה, טריאתלון, אתלטיקה ותוכניות אימונים
http://www.ayalot.com

הכתובת לכתבה / מאמר היא:
http://www.ayalot.com/modules.php?name=News&file;=article&sid;=392