מרתון הנס כריסטיאן אנדרסן ה-7 באודנסה דנמרק
תאריך: ראשון, ספטמבר 24 @ 12:56:33 IDT
נושא: חברים כותבים


24.9.06
מאת אולה הדר

מי היה מאמין שלפני שלוש שנים, כאשר התחלתי לרוץ, שאסיים ריצת מרתון בפעם הראשונה... אבל זה באמת קרה!

לפני שבוע השתתפתי במרתון הנס כריסטיאן אנדרסן ה-7 בעיר אודנסה שבדנמרק ביחד עם בעלי, רפי. אמי גרה בדנמרק והחלטנו לצרף לביקור המשפחתי (שכלל את שתי בנותינו ענת בת ה- 22 ולירז בת ה- 14 ) גם ריצת מרתון.

הרבה הכנות ואימונים סללו את הדרך אל הפיסגה ובדרך גם שיגענו קצת את סביבתנו. זו הזדמנות טובה להתנצל לפני המשפחה והחברים שלקראת הסוף נמאס להם כבר לשמוע על אימונים, פחמימות וחלבונים.

לפני 4 חודשים פנינו ליאיר קרני (תזונאי ומאמן ריצה וכושר) לייעוץ ותכנון האימונים לקראת המרתון. קיבלנו תכנית מפורטת שלפיה התחלנו לעבוד.
זה הזמן להודות ליאיר על העזרה ותמיכה.
במשך כל התקופה נצמדנו לתוכנית בלי לזוז ממנה סנטימטר. לפעמים היו רגעים קשים, כמו לקום ב-4 בבוקר ביום שבת על מנת לנצל את קרירות הבוקר לפני שהחום הישראלי יתפוס אותנו, אבל התגברנו על הכל.

ההחלטה לעשות את המרתון בדנמרק הייתה קצת שיקול אנוכי מצידי כיוון שמזג האוויר שם קריר יותר ואני סובלת מהטמפרטורות החמות בארץ.
הגענו יום לפני המרוץ לעיר אודנסה ( (ODENSE. המתח היה גדול גם בגלל כל מיני פציעות קלות שתמיד מלחיצות וגם עקב החוויה שעמדנו לפניה.
המרוץ כולו כלל מרתון, חצי מרתון לנשים בלבד (הראשון בעולם עם השתתפות של 500 נשים), מרתון על רולרבליידס ואופני יד, וגם מיני מרתון לילדים באורך של 4.2 קילומטר. בסה"כ השתתפו 3500 איש.


לוגו המרתון

בתחילת המרוץ מזג האוויר היה קריר וסגרירי. אחר כך השמש יצאה והטמפרטורות עלו ל-22 מעלות. מרוץ המרתון הוזנק בשעה 10 בבוקר והאווירה הייתה נעימה וחגיגית.
לספורט בדנמרק יש חשיבות רבה אצל האנשים ואני יכולה לציין ש-25 אחוז מכלל המשתתפים היו נשים, הלוואי שבארץ נגיע לזה יום אחד.

לרפי ולי הייתה תוכנית להתחיל את המרוץ ביחד ואחר כך כל אחד ימשיך לפי יכולתו. בקו הזינוק התקדמנו למקומות שלנו ולפתע אני מסתובבת ורפי איננו!! איבדנו אחד את השני בהמון האדם. בשבילי זה היה רגע של משבר כי רפי נותן לי הרבה ביטחון ותמיכה ועכשיו הייתי לבד. חיפשתי וחיפשתי אבל לא מצאתי אותו ולא הייתה לי ברירה אלא להתחיל לבד.

ברגע שהתחלנו לרוץ המתח התפרק והמטרה עמדה מול העיניים – לגמור 42.195 קילומטר. לכל אורך המסלול עמדו דנים מחוץ לבתיהם, פרסו שולחנות וכיסאות עם אוכל ושתייה. התמיכה הייתה פנטסטית כולם מחאו כפיים, שרקו במשרוקיות וקראו קריאות עידוד. כל כמה קילומטרים הייתה תזמורת שניגנה, והמוסיקה תרמה לאווירה הטובה. כל 2.5 קילומטר הייתה תחנת מים עם תוספות של בננות ומשקאות אנרגיה. אנחנו הכנו מראש בקבוקי שתייה עם התוספות שלנו (חלבון, איזוטון ו-BCAA) כיוון שאנחנו לא מכירים את התוספות שם והעדפנו לשתות משהו מוכר. את הבקבוקים שמנו יום לפני במזכירות המרתון והם פיזרו אותם בנקודות שרצינו.

המסלול היה שטוח מאוד כי דנמרק היא מדינה מישורית ומאוד נוח לרוץ בה.
הריצה עברה דרך שדות ויערות, שכונות ווילות, נמל, על יד הבית של הנס כריסטיאן אנדרסן ובחזרה לקו הזינוק/סיום.

מבחינתי עד הקילומטר ה-35 הכל הלך טוב. בשבעת הקילומטרים האחרונים הקושי הנפשי והפיזי התחיל להשפיע. אני לא פגשתי את "הקיר" המפורסם שממנו חששתי ועליו קראתי רבות, אבל העייפות כן התחילה לתת את אותותיה.
הצלחתי לגמור את כל המרתון בריצה, והכיף הכי גדול היה להתקרב לקו הגמר ולראות את רפי והבנות שלנו מעודדים אותי לסיים, לשמוע בעברית קריאות עידוד: "יאללה אמא, קדימה כל הכבוד".

תוצאות הסיום שלנו היו: רפי – 3:47 שע', אולה – 4:23 שע' ואנחנו מרוצים!


עייפים אך מרוצים...

מצאתי הבדלים בין רצים דנים לרצים ישראלים. כנראה בגלל האופי היותר סגור, מנומס ומופנם הם לא כל כך מעודדים אחד את השני כאשר מישהו בדרך ניתקל בקשיים.
ראיתי גבר נכה על אופני יד נאבק להתקדם וכהרגלי פה בארץ עודדתי אותו, אבל רק אני עשיתי כך.
בקו הסיום כל הרצים שהגיעו אחרונים קיבלו התייחסות מועטה ממשתתפי המרוץ ומהקהל. פה בארץ תמיד האחרונים מקבלים הכי הרבה מחיאות כפיים ועידוד. חשבתי שבמהלך הריצה אוכל למצוא עם מי לדבר ולחלק חוויות ולחזק אחד את השני אבל זה לא קרה. בישראל בכל מרוץ אני מוצאת לי ידידים חדשים לאורך המסלול לשיחה ועידוד.
הציבור הדני לעומת זאת מקבל את הרצים בהערכה רבה, ואין נהגים חסרי סבלנות שצופרים ברוגז ומקללים את הרצים.

אני יכולה רק להמליץ לרצים אחרים לנסות את ריצת המרתון הזו- זאת חוויה בלתי נשכחת!
יש כבר תאריך למרתון 2007 וכתובת האתר היא: www.hcamarathon.dk.

עכשיו כשאני בבית וכבר עברו כמה ימים מסיום המרתון אני מרגישה מלאה וריקה. מלאה מהחוויה ומההישגים שלי וריקה כי הגעתי אל המטרה ואין אתגר באופק. זה דומה להרגשה של בלון שהוציאו ממנו את כל האוויר. כנראה שאני צריכה מהר מאוד למצוא לי מטרה חדשה.







כתבה זו מגיעה מאתר... איילות - אתר ספורט ישראלי לריצה, טריאתלון, אתלטיקה ותוכניות אימונים
http://www.ayalot.com

הכתובת לכתבה / מאמר היא:
http://www.ayalot.com/modules.php?name=News&file;=article&sid;=443