מרתון אמסטרדאם 22.10.06– סיכום
תאריך: שלישי, אוקטובר 24 @ 09:35:12 IST
נושא: חברים כותבים


מאת צביקה יהלום

בכל שנה, בסיום כל מרתון (ונציה, ברלין, לוזאן) בחו"ל, חוזרת השאלה והתהייה היכן נרוץ את המרתון הבא, מבלי לוותר על מרתון טבריה. טבעו של האדם לשוב ולפעול כהרגלו, ולא לשנות מכך.
כל המרתונים שרצנו בחו"ל התקיימו בספטמבר/אוקטובר, וזה משתלב טוב עם שמירה על כושר וקילומטראג' למרתון טבריה. תמיד עולה השאלה מדוע לא לבחור מרתון המתקיים במרץ, אפריל או מאי ואז להתאמן בחודשי החורף. על כך נשמעת התשובה, האימונים בקיץ לא היו כל כך נוראיים (נשכחים החום, הלחות והשמש הקופחת), כך שאין זה קריטי.

אי לכך, גם השנה חיפשנו מרתון בחודשי אוקטובר/נובמבר, באירופה, ולא גדול במיוחד. באחד הפרלמנטים שאנו עורכים מדי ששי ושבת, עלה הנושא שוב. תוך כדי שיחה עלה הרעיון לחגוג לאריה את יום הולדתו החל ב-15 באוקטובר במרתון בחו"ל, ונמצא שביום זה מתקיים מרתון אמסטרדאם.
בדקנו באתר את הנתונים והגענו למסקנה שכ- 7,000 משתתפי מרתון מתאימים לנו, מסלול שטוח שבחלקו נע לאורך נהר האמסטל בוודאי מתאים לנו, וטמפרטורה של כ- 12 מעלות צלסיוס מתאימה להפליא.

אריה שבדרך כלל מסיים מרתון בסביבות 03:20 שע', החליט לבצע מרתון זה בניחותא ולהצטרף לתת הקבוצה שמתכוונת לרוץ את המרתון בסביבות ארבע השעות. אליו הצטרף אייל שבד"כ מסיים מרתון בסביבות 03:10 שע'. כך שהחבורה מנתה כ-10 רצי 4 שעות. את כל הריצות הארוכות עשינו יחד, אך באימוני האיכות התפצלנו כל אחד ורמתו האישית.

ביום חמישי ה-12 לאוקטובר הגענו לאמסטרדאם. היות והתארגנו לטייל מעט בהולנד וצרפנו לעצמנו אוטובוס צמוד ומדריכת טיולים, תכננו את הלו"ז-נו בהתאם לצרכי ההתארגנות המרתון-יים. משדה התעופה נסענו עם האוטובוס לאורך חלקו של מסלול המרתון. הכרות המסלול מעניקה יתרון גדול בזמן הריצה. ניתן לתכנן את אסטרטגיית הריצה טוב יותר, וההכרות נותנת הרגשת ביטחון. למחרת אחה"צ ביקרנו באקספו (מציגים), קיבלנו את מספרי החזה והצ'יפים וביקרנו בדוכני מכירת הציוד. שוב נוכחנו שאת רכישות ציוד הספורט יש לרכוש בארץ. ציוד זהה נמכר בארץ במחיר זול בהרבה מאשר בחו"ל. כאמור הטיולים והארוחות הותאמו לאירוע הגדול ה - מ ר ת ו ן.


חלק מרצי "רעננה-איילות" באמסטרדאם

בבוקר המרתון קמנו ב-06:00. קצת מתיחות, לגימת מעט מים ובליעת בננה. בשעה 07:00 ירדנו לחדר האוכל במלון (שהיה בכפר מחוץ לאמסטרדאם, טובל בשדות וחורשות, מה שאפשר לרוץ בימי ששי ושבת ריצה קלה עם כמויות חמצן טהור). סידורים והתארגנויות פיזיולוגיות... ומנטאליות, בדיקת רשימת התיוג שכל הציוד נמצא (ג'לים, BCAA, משקפי שמש, סרט הזעה וכד') וירידה ללובי בשעה 08:30. פתיחת חגיגות היובל הכפול לאריה ועליה על האוטובוס, בואכה אמסטרדאמה. מראש תאמנו עם המארגנים שנוכל להגיע סמוך לאצטדיון האולימפי עם האוטובוס, ואכן כך התבצע.

כאן המקום להוסיף שבינינו היו שרצו את חצי המרתון ואת ה-10 ק"מ. זינוק המרתון והסיום מבוצעים בתוך האצטדיון. זינוק החצי והעשר נעשים סמוך לאצטדיון. לציין שסך כל הרצים בשלשת המרוצים מסתכם בכ-20,000 משתתפים, כך שעם רדתנו מהאוטובוס השתלבנו בנחש אנושי בן אלפי גברים נשים וטף. אם עד עתה "שיחקנו אותה "COOL", כעת ההתרגשות נראתה והורגשה בפני כולנו. הפקדנו את שקיות הציוד בשמירת החפצים והתחלנו לצעוד אל תוך האיצטדיון למשפך הזינוקים עפ"י התוצאה המצופה. רובנו – קבוצת ארבע השעות הונחינו לגוש ה- 03:30 עד 04:00. המוסיקה מרקיעה שחקים והכרוז מכריז הכרזות שונות. סמוך לשעת הזינוק בשעה 1030, מתחיל טקס השלכת הלבוש המיותר. היות והטמפרטורה עמדה על 10 מעלות צלסיוס, נשארו רוב המשתתפים עם ביגוד עליון וברגע מסוים מתעופפים באוויר אל צידי המסלול, חולצות, כובעים, כפפות, גרביים וכד'. מראה מיוחד ומרגש.

יריית ההזנקה נורתה ואנו מתקדמים אט אט אל קו הזינוק. בין עיתוי הזינוק לבין חצייתנו את קו הזינוק-זמן הצ'יפ, חלפו 4 דקות. אנו רצים בתוך האצטדיון והקהל מריע מסביב. הרגשה נפלאה ולא מוכרת. בכל המרתונים עד כה, הוזנקנו מהרחוב וסיימנו ברחוב. רצים ברחובות אמסטרדאם, כשהמסלול עובר דרך פארק נפלא, ולשוב אחרי כ-10 ק"מ שוב לאצטדיון, סיבוב שלם באצטדיון והמשך בתוך העיר, עד לקילומטר ה- 15 לערך. משם מתחיל המסלול להתפרש לאורכו של נהר האמסטל בשתי גדותיו כ-10 ק"מ. כל 5 ק"מ תחנות מים, גטורייד, בננות, תפ"ע ותפוזים. מראש החלטנו שאנו עוצרים בכל תחנה, לוקחים שתי כוסות מים, ממשיכים בהליכה ומסיימים את השתייה. חלקנו אף התכבדו בבננות. רצנו בקבוצה אחת עד הקילומטר ה-25 ושם התפצלנו מעט. כך המשכנו עד הקילומטר ה-33 ושוב פיצול כוחות נוסף. כמו שהובטח וכמו שנוכחנו בסיורנו המוקדם, המסלול שטוח לחלוטין, הטמפרטורה עלתה רק ל-15 מעלות, כך שהריצה הייתה מהנה ולא סוחטת. לאורך המסלול בקטעים מסוימים היו התקבצויות של צופים, אך לעומת מרתון וונציה הדומה למרתון זה ולעומת ברלין עם מיליון הצופים, חשנו בחוסר צופים. מהקילומטר ה-40 לערך נכחו צופים רבים שעודדו בקריאות ומחיאות כפיים. ואז מבצבץ מבעד לראשי הצופים האצטדיון.
קריאות הקהל גוברות וקשה לאתר את חברינו וקרובינו בקהל. הכניסה לאצטדיון משרה הרגשה עילאית של התעלות. הקהל מריע וקו הסיום קרב. מסך טלוויזיה ענק מוצב סמוך לקו הסיום ואתה רואה את עצמך בגודל טבעי, כאילו במראה, מגיע לקו הסיום. איזו הרגשה נפלאה, לאחר הכנות של אימונים מפרכים, ריצות ארוכות, חששות והתרגשויות, עשינו זאת. ניצחנו, ולא משנה התוצאה. התחבקנו והתנשקנו כילדים קטנים, בירכנו ושרנו לאריה, ואט אט יצאנו לאולם ההתארגנות. לאחר שכולם הגיעו שבנו לאוטובוס בדרכנו למלון.

במרוצי אמסטרדאם השתתפנו 25 רצות ורצים. במרתון: 3 נשים, 14 גברים. בחצי המרתון: אישה אחת ו-3 גברים. בעשר: 3 נשים וגבר אחד.

בערב יצאנו לחגוג את סיום מרוצי אמסטרדאם ואת יום ההולדת לאריה. נישאו ברכות והוגש לאריה מגן בשם חברי קבוצת "רצי רעננה".
תם מרתון אמסטרדאם, ולחיי המרתון הבא.

צביקה יהלום, "רצי רעננה-איילות".







כתבה זו מגיעה מאתר... איילות - אתר ספורט ישראלי לריצה, טריאתלון, אתלטיקה ותוכניות אימונים
http://www.ayalot.com

הכתובת לכתבה / מאמר היא:
http://www.ayalot.com/modules.php?name=News&file;=article&sid;=448