ירדן גולן- ספורטאית החודש (אפריל 2007)
תאריך: רביעי, מאי 16 @ 10:00:58 IDT
נושא: ספורטאי החודש


16.5.07
מאת ירדן גולן- ספורטאית חודש אפריל

בת 20, התחלתי לרכב לפני 8 שנים, כשכל הבנים בשכבת הגיל שלי במושב הקימו קבוצה ואני הצטרפתי אליהם ונדבקתי.
היום אני היחידה שעוד רוכבת מכל החבורה.

רכיבה על אופניים זה ספורט שדורש הרבה שעות אימון ורוב האימונים מתקיימים מוקדם בבוקר.
זה לא פשוט בגיל צעיר לוותר על הבילויים בימי שישי ועל הפעילויות עם החברים ולהשקיע כל כך הרבה שעות ברכיבה. במהלך השנים היו לי הרבה רגעים של משבר אבל האהבה לרכיבה תמיד החזירה אותי למסלול והייתה לי יותר חשובה מכל בילוי אחר.

חשוב לי לציין שלמרות האופניים לא ויתרתי על מפגשים חברתיים כשיכולתי, על לימודים ברמה גבוהה, על פעילות בתנועת נוער ועל זמן עם המשפחה.
אני חושבת שבגיל צעיר ברגע שצריך לוותר על יותר מידי דברים, ההנאה מהספורט יורדת לכן חשוב כן לשלב בין הדברים ולתת לילד חופש לבחור את הפעילות הספורטיבית ולא לכפות אותה.
בחבר'ה שלי קוראים לי "סבתא" כי אני אף פעם לא יוצאת בימי שישי לבלות. אבל אני לא מרגישה החמצה כי האימון של שבת נותן לי הרבה יותר מאשר מסיבה ביום שישי.

הרכיבה על אופניים זהו ספורט הדורש גם השקעה כספית לא קטנה. לכן מגיל צעיר עבדתי כדי לממן חלק ניכר מההוצאות. הורי לא ממש תמכו בי, בעיקר כי הם פחדו מהסכנות שהן חלק בלתי נפרד מהענף הזה.
מהרכיבה קיבלתי גם הרבה דברים ייחודיים כמו התמצאות בארץ, הנסיעות למחנות אימונים בחו"ל, המפגש עם אנשים מכל הארץ, ביטחון, עצמאות, בגרות ועוד הרבה תכונות.
על אף ההשקעה הרבה שהספורט דורש הוא מעניק כל כך הרבה ששווה כל רגע!


בגבעת חיים

אני חושבת שבנוסף לאימונים הרגילים חשוב מדי פעם לגוון ולעשות פעילות שהיא קצת שונה. לדוגמא בשנה שעברה עליתי ביום שישי לחרמון עם אופני הרים וביום שבת למחרת עליתי שוב לחרמון הפעם עם אופני כביש. השנה השתתפתי בטיול מהמושב שלי (מרחביה) עד לחרמון, יומיים, באופני הרים.
רכיבות כאלה שיש בהם הרבה קטע חברתי והרבה הנאה מעלות את המוטיבציה וגורמות לי להבין עד כמה אני אוהבת את האופניים!

בשנתיים האחרונות שרתי בצבא במעמד ספורטאית מצטיינית. על אף התנאים המיוחדים שהיו לי לא ממש הצלחתי לעמוד במסגרת אימונים מספקת והיה לי קשה להגיע לרמה גבוה בתחרויות.
בשנתיים האלה למדתי הרבה על עצמי ובעיקר למדתי להפסיד... אחרי כמעט 5 שנים שבהן הייתי אלופת ישראל היו תחרויות שאפילו לא סיימתי.
יש מי שנשבר מהפסדים, אני רק התחזקתי וקיבלתי עוד ועוד מוטיבציה כי ידעתי שברגע שאני אתאמן כמו שצריך, אצליח.

וכך היה! בינואר 2007 השתחררתי מהצבא. בפברואר 2007 ניצחתי במרוץ ניצנים ובמרץ הייתי מקום שני במרוץ אשדוד. אחרי שכבר הייתי די מיואשת, אחרי שנתיים לא קלות, הניצחון בניצנים היה מאוד מתוק!
בחודש הבא (יוני) אני מתכננת לטוס לארה"ב להתאמן עם קבוצה מקצוענית שהזמינו אותי להתארח אצלם, ואני מקווה להצליח גם שם.


ירדן בפעולה

אני רוכבת בקבוצת IWCC-איילות עם המאמן נתנאל ים שהוא המאמן שלי מגיל 12 ויש לו חלק גדול בזה שהמשכתי לרכב על אף כל המשברים בדרך. בלי האמונה שלו בי וזה שהוא כל פעם מצליח לשכנע אותי שוב לעלות ולרכב גם אם יש גשם או רוח או שרב. מגיעה לו תודה ענקית!
וגם לחברים מהקבוצה שרוכבים איתי ומעודדים ויודעים מה זה עבודה קשה! תודה!

אני בטוחה שאמשיך לרכב עוד הרבה שנים גם אם לא באופן תחרותי, ואני ממליצה לכל אחד ואחת להידבק בחיידק!







כתבה זו מגיעה מאתר... איילות - אתר ספורט ישראלי לריצה, טריאתלון, אתלטיקה ותוכניות אימונים
http://www.ayalot.com

הכתובת לכתבה / מאמר היא:
http://www.ayalot.com/modules.php?name=News&file;=article&sid;=497