סקירה – מרוץ לילה לבן בתל-אביב – 28.6.07
תאריך: שבת, יוני 30 @ 19:58:40 IDT
נושא: סקירות תחרויות מהארץ ומהעולם


30.6.07
מאת אסי הבר

כנראה שהסיסמא "עיר ללא הפסקה", לא על-ידי עובדי מחלקת הספורט בעיריית תל-אביב נטבעה. זקני אחוזת בית, אלו שעוד זוכרים את החולות, השקמים וגמנסיה הרצליה, מוכנים להישבע שפעם הסתובבו בתל-אביב רצים חופשיים, שואטים בכבישים כאילו אין רמזורים בעולם, מנידים בראשם בחיוך לתרועות (ולצפירות) ההמונים בצידי הדרכים. אבל בעת החדשה? בין פרוייקט "יו" להתפשטות ה-"איי-סי-קיו", נדחקו הרצים מהכיכרות, נהדפו מהשדרות, ויכלו למצוא מקלט רק בשפת הים או בפארק הירקון; יש האומרים, כי כדי לצפות ברץ בר אמיתי, נדרש להרחיק אפילו עד יער בראשית!

כל זה השתנה בין ליל, כמו שאומרים, במרוץ הלילה הלבן הראשון של תל-אביב. נראה שדי היה בשמועה על התגבשות מרוץ בתל-אביב כדי לגרום לתחושת דריכות באוויר, תחושה שהתגבשה לכדי למעלה מחמשת אלפים נרשמים(!) בתוך זמן קצר למקצי החמישה והעשרה קילומטרים. עיר ישראלית מחליטה יש מאין לקיים מרוץ, וההרשמה נסגרת עוד לפני המועד האחרון בשל מגבלת מספר המשתתפים? מעניין מי חשב שאי-פעם תיפתח מהדורת החדשות המרכזית בניו-זילנד בידיעה מרעישה שכזאת...

משוחרר מדרישות לצל ולחניה בשל השעה וחסימת רחובות סמוכים, שימש כיכר רבין שטח כינוס מצוין, לשם שינוי להצגת הבעד ולא הנגד, להפגנת עוצמת קהילת הרצים בארץ. מארגני המרוץ מצידם לא חסכו ביצירת אווירה פירוטכנית (או כך נדמה היה, לפחות לאלו שלא ידעו מה ממתין לאורך מסלול הריצה ובשטח הסיום), למזרקה הקשישה נמצאו מים, מתופפים השתכנו בראש מנופים, ושלושה להטוטנים הפגינו בטחון ראוי לציון בחוזק החבלים מהם השתלשלו משער הזינוק, שמצידו ניהל את הספירה לאחור לקראת כל הזנקה.

המרוץ עצמו כבר היה עניין של השקפה. מי שהגיע עם אדני זינוק ניידים, ג'לים בגרביים וחגורת משקאות איזוטוניים בהצלב, הכל כדי לקבוע שיא אישי, סביר להניח שהתאכזב. וכנראה שגם לא הבין, כי מטרותיו של מרוץ שכזה, וודאי בשנתו הראשונה, הן קודם כל ריצה לשם הנאה, יצירת הזדמנויות צילום ובניית תשתית אפשרית למרוצים נוספים בעיר, הכל כחוויה מתקנת לשנות הבצורת הארוכות; קצת דביק, אולי, אבל בלחות התל-אביבית זה כנראה בלתי-נמנע.

המסלול עצמו, שנע צפונה לאורך רחוב אבן גבירול, נכנס אל הפארק לאחר סדרת עקומות חדות והמשיך מזרחה, עד לדרך נמיר עבור רצי החמישה ק"מ, והלאה דרך גשר ראש ציפור ועד האגם וליד מתקני השעשועים ומסביב לגן הקקטוסים ודרך מגרש החניה ולצד הצפארי עבור רצי העשרה ק"מ – עמוס וגדוש, ולא משעמם, שלא לדבר על זרקורים צבעוניים, מסכי תצוגה ענקיים, שבילים מוארים בשרשראות אורות, פינות מתופפים ועוד.

במתחם הסיום, לצד דביקות ישראלית מתבקשת, היו החטיפים מזינים כיוגורטים, היוגורטים מרווים כקרטיבים, הקרטיבים צוננים כגלידות, והגלידות סתם טעימות. מוזיקה ולהטוטנים שמרו על אווירת החגיגה, והקרנת הוידאו על נתזי המים של המזרקה במרכז המפרצון הייתה לא פחות ממרהיבה.

בסופו של דבר, נראה שלא מעט שיאים נשברו במרוץ הלילה הלבן הראשון של תל-אביב, גם אם רובם אינם שיאי מהירות. יתכן וניתן לומר, שגם אם אפילו במרוץ זה יש מקום לשיפור – ובאיזה מרוץ אין? – עדיין, במרוץ הלילה הלבן הונחה אבן הפינה לחזרת תל-אביב למפת המרוצים בישראל; ואם המבנה כולו יושלם עוד לפני הנסיעה הראשונה ברכבת התחתית המפורסמת, דיינו.







כתבה זו מגיעה מאתר... איילות - אתר ספורט ישראלי לריצה, טריאתלון, אתלטיקה ותוכניות אימונים
http://www.ayalot.com

הכתובת לכתבה / מאמר היא:
http://www.ayalot.com/modules.php?name=News&file;=article&sid;=506