ספירת מלאי לרגל עשר שנות ריצה

בסוף חודש פברואר 2003 התחלתי לרוץ.

רצתי (כפעולה פיזית) מעט גם לפני כן, אבל לא הייתי "רץ". עשיתי זאת באופן לא סדיר, עם הפסקות גדולות ומתוך תחושת חובה, ללא הנאה. בפברואר 2003 הרגשתי לראשונה שאני רוצה לרוץ באופן קבוע והרבה.

27.2.13

מאת: ירון גרופמן

בסוף חודש פברואר 2003 התחלתי לרוץ.

רצתי (כפעולה פיזית) מעט גם לפני כן, אבל לא הייתי "רץ". עשיתי זאת באופן לא סדיר, עם הפסקות גדולות ומתוך תחושת חובה, ללא הנאה. בפברואר 2003 הרגשתי לראשונה שאני רוצה לרוץ באופן קבוע והרבה.

ירד אז שלג כבד בירושלים והעיר הייתה לבנה. למחרת נסעתי לשם לפגישה, זה היה ביום חמישי אחה"צ. כל הדרך היו פקקים אדירים, אנשים נסעו מהמרכז לראות שלג. בכניסה לעיר נשברתי, חניתי ליד בנייני האומה והלכתי ברגל לפגישה במרכז העיר. כשהלכתי בחזרה בלילה לרכב הרגשתי כבד, חנוק וזקן. למחרת בבוקר יצאתי לרוץ בפארק הירקון. רצתי כ – 4 ק"מ ורציתי עוד ועוד. וכך היה.

ירון חוצה את קו הסיום במרתון טבריה 2013 (צילום: ראול)

אז לסיכום העשור הראשון שלי כרץ החלטתי לערוך ספירת מלאי תמציתית – מה קרה בעשור האחרון במספרים:

73,000  - סיגריות שלא עישנתי (לפי חישוב קצת שמרני של קופסה ביום, שזה היה המינימום בימי המרלבורו והזיפו).

20,000 - ק"מ שרצתי (בערך, בחישוב של 2,000 ק"מ לשנה, קצת נמוך עבור רוב הקוראים, אני יודע. זה אגב המרחק מתל אביב לשיקגו וחזרה).

1,500 - ריצות (בערך, רובן הגדול בפארק הירקון, השכם בבוקר. בפרפרזה על מילותיו של נתן אלתרמן בשיר "נשבעתי עיני": יש פארקים יפים מפארק הירקון, אך אין יפה כמוהו).

35 - מרוצים של 10 ק"מ בהם השתתפתי, הראשון היה בנס ציונה ב 2004 (המרחק שהפך ממפלצת מאיימת למרוץ שעושים על הדרך).

30 - זוגות נעלי ריצה ששחקתי היטב (בשלוש סדרות שונות, כולן זכורות לטוב, כולן הובילו אותי בשלום למחוז חפצי – סאקוני שאדוו, ברוקס גליצרין ונייק פגסוס).

25 - ערים שונות בארץ ובעולם בהן רצתי (ביניהן תל אביב, ירושלים, חיפה, אילת, טבריה, הרצליה, וינה, לונדון, ניו יורק, וושינגטון די. סי., טורונטו, בוסטון, רוטרדם, אמסטרדם, לימסול, ניקוסיה, אתונה, סלוניקי, ציריך, ברן, וורשה, קרקוב ….).

16 - חצאי מרתון בהם השתתפתי (בכלל זה: בית שאן, ירושלים, תל אביב, לימסול).

10 - ק"ג שנשרו במשך השנים (רובם מאזור המותניים).

8 – מרתונים (שישה בטבריה, אחד בתל אביב ואחד ברוטרדם).

6 - שנים בכהונת יועץ משפטי בהתנדבות של מועדון איילות (שם פגשתי ספורטאים למופת, המהווים מקור השראה, ורכשתי ידידים. שם גם הכרתי את יפה ומוטי מזור, מאושיות עולם הריצה בישראל, עמם התיידדתי ועבדתי בשיתוף פעולה וברעות).

2 - פציעות ריצה משמעותיות (מתוך ה -BIG SIX  זכיתי לטעום מנחת זרוען של שתיים - פלנטר פשיאטיס ו ITB, שתיהן עברו בזכות מנוחה, סבלנות, מתיחות, הרבה קרח וכמובן טיפולים, עצות ותמיכה מעופר עינת הפיזיותרפיסט).

1 - אולטרה מרתון (ב 2011, פרו ספורט ביער אשתאול, 50 ק"מ, חוויה שהשאירה טעם של עוד).

לחיי העשור הבא!

2 Responses to ספירת מלאי לרגל עשר שנות ריצה

  1. מאת נתן אופן:

    כל הכבוד להתמדה.תמשיך כך

  2. מאת יובל עופר:

    ירון חברי,
    איזה כיף לקרוא את "ספירת המלאי" שלך.
    נחמד לחשוב שלפחות בחלקה הייתי לצידך
    עם איסוף המלאי שלי וה"מחסנים" שלנו
    התערבבו יותר מפעם אחת.
    נמשיך באיסוף מענג של מרוצים וחוויות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>