אורז משובח

31.7.2012

מאת שוש בלייכמן
מאמנת ריצה וכושר, הרצליה קאנטרי קלאב
איילות

 אני ממש אוהבת  לרכב על אופניים. מכורה חזק. אני רוכבת מגיל 6, מאז שאבי הצליח ללמד אותי לרכב ללא גלגלי עזר. מאז ועד היום חלפו הרבה מאד שנים. בשנים האחרונות הרכיבה בכבישים הפכה לספורט מסוכן, כך שאני מעדיפה לרוץ. לפעמים, כשיש לי חבילה גדולה או שאני ממהרת, אני רוכבת. האופניים משמשים אותי ככלי תחבורה לכל דבר. 

לא מזמן, בשעות הדמדומים, בדיוק בין קו התפר כשהיום מתחלף עם הלילה, והשקיעה כל כך יפה שצורב לך בנשימה, רכבתי לעבודה למשמרת ערב עם האופניים "המצ'וקמקות" שאני קושרת אותם בחוץ על המדרכה. היה קצת קריר ולבשתי מעיל רוח אפור, כובע מצחייה ומשקפי שמש. המשקפיים מומלצים מאד נגד הרוח וכל מיני חרקים מעופפים שיכולים לפגוע בעין בלתי מזוינת. בשעות אלו אנשים רבים נוהגים לצאת להליכה, לנצל את רגעי הקסם ולשרוף קלוריות. אני לרוב רוכבת על המדרכה, בזהירות רבה ומול התנועה.

כך גם באותו ערב. כשאני רוכבת בזהירות על המדרכה, זוג נעמד מולי וחוסם לי את הדרך. "הי, אופניים" קראו לי. אני רגילה שאזרחים "שאיכפת להם" נותנים לי עצות של מה לעשות ואיך לעשות, עם מי לעשות ואיפה לעשות, וגם קוראים לי בשמות. "אופניים" דווקא חביב עלי. עצרתי, כי לא יכולתי לעבור, וגם כי המדרכה הייתה צרה.

"אופניים" חזר שוב הגבר, "אני חייב דחוף פועל למחר, אני עושה שיפוצים באמבטיה, ונתקעתי".

לא הגבתי, כי אני לא מחפשת צרות, ומה איכפת לי אם הם עושים שיפוצים או לאו. לא הבנתי בכלל למה הם משתפים אותי בכל המידע זה.

"הסיני לא מבין עברית", אמר הגבר לאשתו. "מה עושים?" שאלה האישה ותפסה לי את הכידון, כדי שלא אברח. "משונה הסיני הזה". הגבר התיישר, הבליט את החזה קדימה, ואמר לאשתו: "תראי אותי בפעולה שורקה, אני כבר יודע מה לעשות. תראי אותי איך אני מדבר עם הסיני."

את זה דווקא גם אני הייתי מעוניינת לראות. עכשיו כשהבנתי שהם חושבים שאני פועל סיני, אולי גם אני אצטרך איזה פועל יום אחד. שווה ללמוד משהוא, אם כבר עצרו אותו.

"הי, צ'אנג מאי, צ'אנג ראי, הונג קונג, א-ני צ-ריך פו-על ע-בו-דה. אני נותן כסף טוב ואוכל משובח, הרבה אורז". אמר לי הגבר, וכל זה מלווה בתנועות פנטומימה.

טוב, בינינו, אני לא כל כך אוהבת אורז. לא אמרתי מילה. ירדתי בשקט לצדי הכביש, כדי להמשיך לנסוע.

"חייבים לשלוח דחוף את הזרים לאולפן ללמוד עברית", אמר הגבר, "זה לא עסק, אני מפסיד פועל, והסיני הזה בורח לי ככה ובכלל לא מבין שאני רוצה בטובתו."

"אתה אשם, הכל בגללך." אמרה הגברת, "דיברת אתו תאילנדית .קראת לו צ'אנג מאי, הפחדת אותו. זה סיני זה, רואים מיד, לא תאילנדי. עכשיו הוא נעלב."

אז עכשיו אני יודעת שאם אי פעם ארצה לאכול הרבה אורז משובח, לא אלך למסעדה. אקח לי עבודה כפועל זר.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>